הצמח אוכל באמצעות שורשיו. השורשים מקבלים מהאדמה מלחים שונים שמזינים אותם ומאפשרים להם לגדול ולהתפתח.

הנוזל שמגיע מהאדמה ועובר ומפיץ לאורך כל חלקי הצמח את חומרי המזון נקרא מוהל. הוא בעצם כמו הדם שמביא מזון לכל חלקי גופנו.

יש גם צמחים שטורפים חרקים, אבל אלה הם צמחים נדירים יותר.


הנה סרטון משעשע על צמח שדורש דישון טוב כדי לאכול טוב (מתורגם):

http://youtu.be/ww--HRZPjGo


והצמחים שטורפים חרקים:

https://youtu.be/pkwxXeSC6Ls

הצמחים (Plants) מהווים את אחת הקבוצות המרתקות והמגוונות ביותר בטבע, עם למעלה מ-300 אלף מינים המפוזרים בכל פינה על פני כדור הארץ. כל הצמחים הללו פיתחו במהלך האבולוציה שלל דרכים לשרוד, להתפתח, להפיץ את הזרעים או לשרוד באקלים קיצוני ומשתנה.

שרידותם המדהימה של צמחים נעה מהעצים הגבוהים ביותר בעולם, כמו הרדווד החופי (Sequoia sempervirens) שמגיע לגובה של 116 מטר ועד לזעירים שבהם, כמו הלמנה הזעירה (Lemna minor) שכל גודלה הוא זעיר מציפורן האצבע, או צמחי המדבר הקטנטנים שמסתפקים בטיפת מים בודדת לחודשים שלמים.

מערכות השורשים של הצמחים יוצרות רשת תת-קרקעית מדהימה. עץ אלון בוגר יכול לפתח מערכת שורשים המשתרעת על פני 30 מטר בקוטר, בעוד שצמח טבק הבר (Nicotiana attenuata) מפתח שורשים שיורדים לעומק של 3 מטרים, כדי להגיע למים בעומק הקרקע.

הפרחים מציגים מגוון צבעים וצורות מדהים המיועד לפיתוי מאביקים. סחלב הדבורה (Ophrys apifera), למשל, פיתח אסטרטגיה מדהימה לפיתוי מאביקים. הפרח מחקה במדויק את הדבורה הנקבה, כולל ריח הפרומונים שלה. זכרי הדבורים מבלים לפעמים 5 דקות שלמות בניסיון להזדווג עם הפרח המתחזה ובינתיים נצמדים לגופם גרגירי האבקה שבהמשך יופצו על ידם לכל עבר.

בפנמה התגלה לחוקרים שחלק מהסחלבים גדלים אך ורק על גבי עצי ארז מסוימים. הסיבה המרתקת היא ששורשיו הטפיליים של הסחלב מזהים בקליפת העץ המארח חומרים כימיים ייחודיים המסייעים לגדילתו.

צמחים רבים פיתחו אסטרטגיות הישרדות מיוחדות. קקטוס הסגוארו הענק (Carnegiea gigantea) יכול לאחסן עד 200 ליטר מים בגזעו ולחיות עד 150 ואפילו 200 שנה במדבר היבש.

צמח ונוס לוכדת הזבובים (Dionaea muscipula) התפתח לצמח טורף הניזון מחרקים כדי להשלים את הקשר בחנקן בקרקעות עניות. הוא "יודע" להיסגר במהירות של בין עשירית שניה לחצי השניה וזאת אחרי 2 נגיעות, כדי לוודא שזו אינה טיפת גשם מקרית אלא חרק שניתן לטרוף.

הממבה השחורה בין הצמחים היא הפיקוס הזר (Ficus benghalensis). עץ יחיד כזה בבנגלדש מכסה שטח של דונם וחצי ולמעשה יוצר משורשיו האוויריים יער שלם. העץ הזה לבדו מספק צל למאות אנשים בו-זמנית ונחשב לקדוש על ידי המקומיים.

באיים הקריביים ובחופי מרכז אמריקה גדל העץ הרעיל ביותר בעולם - המנצ'יניל הרעיל (Hippomane mancinella), המכונה "עץ המוות". גשם שזולג מעליו יכול לגרום לכוויות עור חמורות והעמידה תחתיו בסערה עלולה לעוור אדם. פירותיו נראים כמו תפוחים קטנים וטעימים, אך ביס אחד מהם עלולה להיות קטלנית.

התקשורת בין צמחים מתרחשת דרך רשתות כימיות מורכבות. עצי אקליפטוס משחררים רעלים טבעיים לקרקע כדי למנוע מצמחים אחרים לגדול בקרבתם, בעוד שעצי יער מתקשרים זה עם זה באמצעות רשת פטריות תת־קרקעית הנקראת רשת המיקוריזה.

הצמחים משפיעים באופן דרמטי על האקלים הגלובלי. יער אחד של 100 דונם מייצר מספיק חמצן עבור 18 בני אדם ליום, בעוד שעץ בוגר יחיד יכול לספוג 22 קילוגרם פחמן דו-חמצני בשנה. הרקמה החיה של העצים מכילה למעלה מ-80% מים, מה שהופך אותם למאגרי מים אדירים המשפיעים על דפוסי הגשמים המקומיים.

להיכרות עם חלק מהמגוון האדיר של צמחי העולם ראו את תגית "צמחים".


הנה הצמחים לסוגיהם - לילדים:

https://youtu.be/BwYjVLMucX0


האם צמחים הם בעלי חיים? (עברית)

https://youtu.be/QaF5GOEz2pw


היכולות המדהימות של הצמחים:

http://youtu.be/u2GWd2j3qJ8


צמחים עושים קולות (עברית):

https://youtu.be/hWJjybc-Xfc


מה פשר הקולות הללו? (עברית)

https://youtu.be/EvvysDa7438


מערכת עצבים ותקשורת בין צמחית:

https://youtu.be/LeLSyU_iI9o


יש צמחים מסוכנים בעולם (עברית):

https://youtu.be/4uv3N-Zl4kI?long=yes


על צמחי המדבר החכמים (עברית):

https://youtu.be/mxAZIPNqr4o?long=yes


וסרט תעודה מדהים על ממלכת הצמחים:

https://youtu.be/9tgpy9yQF8s?long=yes

הצמיחה של הצמח היא תופעה מופלאה, לא פחות מזו של בעלי חיים. הוא מתחיל מזרע קטן, חלקיק זעיר שיהפוך במהלך הצמיחה לצמח ואפילו לעץ שיכול להגיע לממדים עצומים.

אבל איך זה קורה?

כדי לגדול הצמח זקוק לכמה דברים במיוחד: אור (רצוי אור שמש) שהכרחי לתהליך הפוטוסינתזה, מים (אבל לא יותר מדי) ויציבות, כלומר לא להזיזו ממקום למקום, מה שמבלבל ופוגע בצמח שיצר לעצמו סוג של ”למידה” על התנאים והזמנים במיקומו הקודם.

אז נתחיל כמו תמיד מהתחלה...

הזרע - הוא צורת הרבייה המוכרת ביותר של צמחים. יש גם צורות אחרות - נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט ועוד. אך מבחינה אבולוציונית הזרע נחשב לצורת הריבוי המפותחת מביניהן.

מכל מקום, הזרע נוצר בתוך הפרי של הצמח, לאחר שהביצית שלו מופרית בשחלה על ידי האבקנים. כשהוא נשתל באדמה, הזרע צריך מים ויכול לנבוט. במהלך הנביטה יגיח ממנו בשלב מסוים שורשון זעיר.

שורשון - כשהשורשון ייצא החוצה הוא יקבל מים וכימיקלים מהקרקע, לעתים הוא ייהנה גם מחומרי דשן שמסייעים לגדילה שלו. כך הוא ימשיך לגדול ולהתפתח, כשהוא ניזון מהקרקע.

ניצרון - בשלב מסוים, עם הגדילה, יופיע מהשורשון ניצרון קטן.

שורשים - בהמשך, תוך גדילתו, יתחילו לצאת ממנו השורשים של הצמח שעתיד לגדול.

פוטוסינתזה - כשהצמח יגדל, הוא יבצבץ מהאדמה ויתחיל לצמוח לגובה. העלים שלו ייהנו מאור השמש והצמח יתחיל בתהליך מופלא שילווה אותו לתמיד - הפוטוסינתזה.

הפוטוסינתזה (Photosynthesis) הוא אחד התהליכים החשובים בצמיחה של צמחים ועצים. באמצעותו מאפשרת אנרגיית האור לצמחים לגדול. אגב, כך זה גם אצל אצות ואפילו בחיידקים. זה קורה תודות למזון שאור השמש מאפשר להם לייצר. הכירו את התהליך הזה בתגית "פוטוסינתזה".

תהליך הפוטוסינתזה הפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון. כלומר, הם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. אותם בעלי חיים משמשים בתורם מזון לחיות אחרות, בעלי חיים שמוגדרים בתגית "טורפים".

חשוב לציין שלכל צמח דרושים כמות אור וזמן אור שונים. ישנם צמחים שזקוקים ומתפתחים היטב בשמש ישירה וחזקה, בעוד אחרים "מעדיפים" אור עקיף ולא שמש קופחת.

כך גם בקשר למים להם הצמח זקוק. אם העלים מתחילים להתייבש הרי שהוא זקוק ליותר מים, אבל גם יותר מדי מים זה לא טוב, כי אם הצמח רווי מדי במים הוא יסבול מריקבון באזור השורשים וימות.




כך מנביטים זרע ועוזרים לו במשתלה להפוך לעץ (עברית):

https://youtu.be/mDJnaiBV-uI


הנה הצמיחה של צמח, לאורך 25 ימים:

https://youtu.be/w77zPAtVTuI


תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):

http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s


צמיחה בהילוך מהיר של זרעים שונים:

https://youtu.be/ECibetK2EYI


וכך גדלים הצמחים מתחת לפני הים?

https://youtu.be/2rZ3e9_baJg

כשהעץ או הצמח צריך לגדל את פירותיו, הפרחים שלו נובלים. האנרגיה והמזון שלהם זקוקים הפירות כדי לגדול, הם רבים. הפניית המזון לפירות מונעת מהפרחים את המזון שלו הם זקוקים והם מזדקנים במהירות ונובלים. אבל הפרי שיגדל ויבשיל, יפזר את גרעיניו על הקרקע. גרעינים אלו יצמיחו צמחים חדשים רבים וכך מפיץ הצמח את עצמו שוב ושוב.


הנה סרטון שמראה פרחים שנשמרו בלא שינבלו על ידי קיצוץ אלכסוני של הגבעולים והחלפת מים כל יומיים עם חצי כפית כלור, נגד חיידקים:

http://youtu.be/ospP_lnIyMU

זה כמה עשורים שנפוצה הטענה שצמחים מרגישים כאב ושיש להם רגשות. זה החל כשבחורף 1968 פרסם קליב באקסטר (Cleve Backster) שהוא מצא במחקרים שערך, שצמחים שנבדקו במכונת פוליגרף, מגיבים לאמת ולשקר. באקסטר, דוקטור לרפואה משלימה וסוג של מומחה לפוליגרף, טען שהצמחים חווים מגוון של תחושות ורגשות.

הטענה המקובלת הייתה תמיד שלצמחים אין מוח. אין להם גם מרכז עיבוד נתונים אחר, שיחליף את המוח בעיצוב תודעה ורגש. לפיכך, מחקרו של באקסטר היה עלול להיות פצצה בוטנית רבת עוצמה.

אבל במדע נוהגים החוקרים לחזור על מחקרים, כדי לוודא שהתוצאות חוזרות על עצמן ואינן פרי טעויות או תוצר חד-פעמי שהתקבל במקרה. כך יצא שדי מהר החליטו החוקרים הורוביץ, לואיס וגאשטייגר, לבדוק את ממצאיו. לאחר השחזור של המחקר שלו, תוך הפעלת הכלים המדעיים המקובלים, הסתבר שהממצאים המהפכניים שפרסם קליב לא התאמתו.

אבל בציבור היו מי שהתאהבו ברעיון המהפכני. כשיצא שנים מספר אחר כך הספר "החיים הסודיים של הצמחים" מאת עיתונאי בשם פיטר טומפקינס וגנן בשם כריסטופר בירד, התאהב הציבור ברעיון שצמחים הם סוג של בעלי חיים.

לא עזרו טענות המדענים שאין לצמחים רגשות של ממש. הסיפור תפס כמו שריפה בשדה צמחים. המוסיקאי הנערץ סטיבי וונדר הוציא אז אלבום כפול ומצליח של שירים שהוקדשו לספר ולאיש כבר לא היה אכפת מה אומרים החוקרים.

אבל לא. חישה אינה רגש ואין סימן לכך שלצמח יש רגשות. דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב ששורשי הצמחים והעצים הם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מחקרים מצאו שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב ואפילו יכולת "איתות כימי". באמצעותה הם מעבירים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים.

מחקר מ-2014 של צמד החוקרים אפל וקוקרופט גם מצא שכשזחל לועס אותם, צמחי תודרנית לבנה מגיבים לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעיל שמרתיע אותו.

מחקר אחר הראה שצמחים מעבירים אותות חשמליים כשהם סובלים מכאב. הממצאים נערמים והצמחים חשים ומגיבים יותר משחשבנו, אבל אלו אינן רגשות, אלא תגובות הישרדותיות של אמצעי חישה. רגשות של ממש אין לצמח. עדיין.


הנה מחקרי הרגשות של הצמחים של קליב באקסטר:

http://youtu.be/fStmk7e9lJo


תקשורת בין העצים מתבצעת באמצעות פטריות שגדלות בין השורשים שלהם, מתחת לפני הקרקע, ומעבירות מידע המסייע להם לתקשר ולהזהיר זה את זה גם מהתקפות:

https://youtu.be/yWOqeyPIVRo


הדגמה של הצלילים שבעזרתם מתקשרים הצמחים בינם לבין עצמם:

http://youtu.be/MPpURDTTf8k


והרצאת טד על התקשורת העמית, כולל המשפחתית עם משלוחי המזון לצאצאים (מתורגם):

https://youtu.be/Un2yBgIAxYs?long=yes

גימפי גימפי (Gympie gympie) הוא שיח סירפדי גדול שהוא צורב ביותר ואולי אף הצמח הכי מכאיב בעולם. הוא גם מסוכן מאד ובהחלט לא היינו רוצים לפגוש אותו ביער כלשהו בזמן טיול.

למזלנו הגימפי-גימפי גדל בצפון-מזרח אוסטרליה וביערות הגשם של אינדונזיה.


הנה צמח העינויים של אוקיאניה - הגימפי גימפי:

https://youtu.be/8HOIQjILUBg


ומצגת וידאו על הגימפי גימפי:

https://youtu.be/6CuUMLkPey8

יש טענה שצמח מרגיש ושרגשות של צמחים הם דבר שקיים ולא נחקר מספיק. מחקרים מדעיים הראו שלצמחים יש זיכרונות, חושים ואפילו תקשורת ביניהם. אבל האם יש להם גם מודעות? ואם כן, איפה נמצא המוח שלהם?

צ'ארלס דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב שלצמחים ועצים יש את השורשים שלהם והם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מאז המדע התקדם והתיאוריה גורסת שמערכת עצבים מרכזית בצמח היא שמסוגלת לאפשר לו פעולות מתוחכמות. הוכח שהצמח יכול "לשמוע" זחל שאוכל אותו ולהפיק ריח שמרחיק את הזחל הזה. החוקרים הראו שגם כשמשמיעים לצמח את הזחל, הוא מפיק את הריח הדוחה. מכאן שהצמח שומע בדרך כלשהי. באמצעות ניצוץ חשמלי עצבי מועברות הוראות במערכת העצבים של הצמח.

יש סברה שלצמחים יש יכולת "איתות כימי", המשמשת בין השאר אמצעי להעברת מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. ולא פחות מדהים שאם מסממים את הצמח הוא לא מגיב או חש את הכאב. ניסוי שנערך על צמח המימוזה "הביישן" (ראו באאוריקה בתגית "מימוזה"), הראה שהרתיעה שלו מחרקים מפסיקה כשמסממים אותו באתר.


הנה סקירה על החוכמה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


הרי אנו יודעים שצמחים מגינים על עצמם (מתורגם):

https://youtu.be/Hja0SLs2kus


ויש לצמחים מערכת עצבים:

https://youtu.be/LeLSyU_iI9o


אז הנה הרצאת וידאו שמסבירה כיצד הצמח מסמן כאב באיתותים חשמליים (מתורגם):

https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes

ביו דיזל (Biodiesel) הוא דלק ביולוגי, כלומר דלק שמיוצר מחומרים טבעיים בתגובה כימית. דלק כזה מיוצר ממגוון חומרים כמו שמן צמחי, דוגמת שמני הסויה, קנולה, קוקוס, תירס, בוטנים וכדומה ומשמנים משומשים לטיגון ושומן בעלי חיים.

ביו דיזל הוא אחת השיטות ליצירת אנרגיה חלופית, שכיום מנסות חברות רבות לממש. הסיבה העיקרית היא כמובן מחירי הנפט והדלק והמחסור שצפוי בעשרות השנים הבאות בנפט. אבל יש גם סיבה סביבתית - להפוך את המטרד למשאב.

אם יצליחו למשל להפוך אצות לדלק, הרי שמעבר לחסכון שביצירת דלק מצמחים שניתן לגדל, יש בכך גם מן ההקלה על עולם שבו האצות הולכות ומתרבות וצורכות את החמצן החשוב לאדם.

היות וביו דיזל עשוי משמני צמחים או משומן של בעלי חיים, ניתן ליצור אותו גם מצמחים ואפילו מבעלי חיים שמתו לאחרונה. אבל הכי טוב הוא לעשות שימוש בשמנים משומשים, ליצירה של ביו-דיזל.


כך יוצרים ביו-דיזל משמנים משומשים (מתורגם):

https://youtu.be/CBKKoq_HxYA?t=6s


התהליך של הפיכת אצות לדלק (עברית):

http://youtu.be/Ig_aRUpxGXA


והפקת דלק מצמחי קיקיון בישראל - אחת מאפשרויות יצירת הביו דיזל (עברית):

http://youtu.be/Vrvg6RWPWIo?t=10s

כבר שנים רבות מסתובבת הטענה שמוסיקה מעודדת צמחים לצמוח ולהתפתח. גננים וחקלאים רבים החלו להשמיע מוסיקה, במיוחד מוסיקה קלאסית, בחממות שלהם. אבל האם ההשפעה הטובה של מוסיקה על צמחים היא אכן מדעית?

ניסויים שונים הראו על צמיחה טובה יותר עם מוסיקה ועל כך שצמחים ש"שמעו" מוסיקה קלאסית בעת הגדילה שלהם, צמחו לגובה רב יותר. גם חוקרים וגם סטודנטים בעולם אוהבים לבצע את הניסוי הפשוט והמעניין הזה. ניסוי פרטי שערכה סטודנטית עשה השוואה בין 3 עציצים - אחד שגדל עם מוסיקה של בטהובן, אחד שגדל ללא מוסיקה ואחד שגדל בתנאים של דממה מוחלטת. תוצאות הניסוי הראו שעציץ שגדל עם המוסיקה הגיע לגובה של 23 סנטימטרים, בעוד שעציצים שגדלו באותם תנאים אך ללא מוסיקה הגיעו לגבהים נמוכים יותר.

עם זאת, לא נמצאו הוכחות לכך שצמחים גדלים טוב יותר עם סגנון מוסיקה קלאסית, לעומת סגנונות אחרים.


הנה התוצאות הטובות של השפעת מוסיקה קלאסית על התפתחות של צמחים ורוק כבד שמפתיע אף יותר:

https://youtu.be/C5dNhNfGyWQ


ניסוי מעניין בעגבניות בו התגלה שדווקא הדממה נתנה את העגבניות הגדולות ביותר:

http://youtu.be/GzGeFmzAxM4


ונראה שרואים זאת גם בתצפית ארוכה בצמחים - השמאלי עם מוסיקה והימני בדממה:

https://youtu.be/cH-9SaFfB8k


יש ויכוח על ההשפעה של מוסיקה על גידול ענבים והיין שמופק מהם:

http://youtu.be/xKYqlOwU8bk


בכיוון ההפוך - הנה המוסיקה שיוצרים הצמחים:

http://youtu.be/jlnU1oeTEuo


ולסיום רק פתיחת עלי הכותרת של פרחים בבוקר, לצלילי המוסיקה המהפנטת של פיליפ גלאס:

https://youtu.be/iB0sXWwH_eA

הבמבוק (Bamboo) הוא אחד מהצמחים שגדלים בקצב המהיר ביותר בעולם. כמה ממיני הבמבוק מסוגלים לצמוח עד לגובה של מטר שלם בתוך 24 שעות. בתוך עונה אחת הבמבוק יכול להגיע לגובה של לא פחות מ-30 מטרים!

במשפחת צמחי הבמבוק יש מעל 1,450 מינים שונים. אולי משום שהוא סוג של עשב, הבמבוק הוא אחד מהצמחים שגדלים הכי מהר בעולם.

הבמבוק הוא גם צמח עמיד במיוחד. לאחר הטלת פצצת האטום על העיר היפאנית הירושימה, הוא היה הצמח הראשון השתאושש והחזיר את הצבע הירוק לאזור שמסביב לעיר ההרוסה.

ברחבי עולם קיימים מספר יערות במבוק והם נחשבים למקומות רוחניים ומושכים מבקרים רבים. עשבי הבמבוק העצומים שביערות הבמבוק הללו מתנשאים לגובה של 35 מטרים ויותר.

חשיבותו הכלכלית והתרבותית של הבמבוק ברחבי יבשת אסיה היא עצומה. הבמבוק משמש חומר גלם רב-תכליתי ליותר מ-5,000 שימושים שונים ואלו מסייעים למין האנושי כבר אלפי שנים. בין השימושים המגוונים של הבמבוק אפשר להזכיר חלק קטן, כמו הכנת גלשנים, בניית כלי נגינה, יצירת נייר, הפקת דלק, חומרי מזון ובמקומות שונים בעולם אפילו לבניית בתים ובניית פיגומים למבנים רבי-קומות.

יש סברות שהבמבוק היה גם החומר הראשון שממנו בנה האדם בתי מגורים. בדרום אמריקה נמצאו סימנים שגורמים לחוקרים להאמין שכבר לפני יותר מ-9,500 שנים שימש הבמבוק לבניית בתים.


הנה הבמבוק ושימושיו:

http://youtu.be/RC638t4HhHY?t=45s


יש מי שבונים גם אופניים מהבמבוק החזק:

https://youtu.be/-SGxk6jgGC0


כך משמש חומר הבנייה העתיק בהיסטוריה לבנייה מהירה, חזקה ועמידה גם היום:

http://youtu.be/KbWE-17rX2c


וכך בונים בית במבוק:

http://youtu.be/1NeieVcy7HA

בעוד שבעלי החיים נושמים חמצן מהאוויר ואז פולטים גז בשם פחמן דו-חמצני, הצמחים והעצים עושים בדיוק ההיפך: הם קולטים מהאוויר פחמן דו-חמצני ופולטים מהעלים שלהם חמצן, שאותו הם יצרו.

כך חשובים הצמחים ובעלי החיים, אלה לקיומם של אלה. יערות הגשם באמזונס אחראים לבדם ל-50 אחוז מהחמצן בעולם!


הנה סרטון על יערות הגשם שבאמזונס ותפקידם ביצירת החמצן בעולם:

http://youtu.be/Tl-zq3RRkjM


וכך יכולים הצמחים לגדול:

https://youtu.be/MgDZBqTuUuE

הגאות האדומה (red tide) היא מעין פריחה צבעונית של אצות חד-תאיות החיות בים. האצות הללו משחררות רעלנים למים וצובעות אותם באדום. האצות הללו פורחות באזורים שונים באוקיינוסים, בעיקר קרוב לחופים.

הרעלנים שמשתחררים מהאצות הללו מסוגלים להרוג דגים, סרטנים ורכיכות ימיות. בחופים שונים נמצאים מעת לעת עשרות אלפי גוויות של דגים מתים ויצורי ים שמתו בגלל הגאות האדומה.

בעקיפין עלולות האצות הללו להיות מסוכנות גם לבני אדם, שאוכלים רכיכות שהורעלו מהגאות-אדומה והרעלנים נקלטים בגופם.


הנה הגאות האדומה:

https://youtu.be/FsYuU-4qRBM


דיווח על בעלי החיים שמתים בהמוניהם מהגאות-האדומה:

https://youtu.be/KhwZxKXe_rw


הגאות האדומה ממבט מלמעלה:

http://youtu.be/oM_M_d9OiHc


והסבר מקיף על התופעה:

https://youtu.be/KfoTZllvF6M

הצמח המוכר בשם "שושנת-יריחו אמיתית" (Rose of Jericho או בשמו הנוסף resurrection plant) הוא קדוש לנוצרים, בעיקר בזכות יכולתו של הצמח היבש לקום לתחייה עם בוא הגשם, אבל גם בצורת הידיים של ענפיו, שהיקנו לו את השם "ידיה של מרי" (על שם אימו של ישו).

כשהצמח מת, ענפיו מתייבשים ונעשים נוקשים מאד, כמו ענפיו של עץ. הם מתכווצים כמו אגרוף קמוץ ושומרים על הזרעים בתוכם. הוא מהצמחים היחידים בעולם שהופכים כה נוקשים במותם. הפלא מתרחש כשהצמח המת נרטב. אז מתפשקים ענפיו ומשחררים את הזרעים הכלואים בהם ומאפשרים לו במותו להתרבות. המראה של הצמח המשתנה במים סחף. את דמיונם של המאמינים הנוצרים. הם ראו בו איזכור לשיבתו האגדית של ישו לחיים, לאחר צליבתו עד מוות.

יכולתו של "שושנת יריחו האמיתית" לקום לתחיה עם ירידת הגשם, או סתם כשמשקים אותו במים, היא מרתקת. אבל לא פחות ממנה מעניינים הם מנגנוני ההישרדות שמאפשרים לו לחיות בתנאי יובש קיצוני, לאורך זמן רב. מעניין גם מנגנון ההפצה שלו, שבו הוא הופך לא פעם לכדור יבש, מה שנקרא "צמח גלגל", המתגלגל עם הרוח לפה ולשם. כך הוא נראה עד לגשם, שבו הוא ייפתח ויפיץ את זרעיו.

אגב, זה לא באמת שהצמח חוזר לחיים. מדובר בתגובה של סיבי הצמח המת, לספיגת המים. הסיבים הללו, שהתכווצו כשהוא מת והתייבש, נמתחים חזרה כשהוא נרטב וחוזרים ונפתחים. זה מה שהקנה לו את ההילה, של הצמח עם ה"חיים שלאחר המוות".


הנה סרטון קפיצת זמן שמראה צמח שושנת יריחו אמיתית שהתייבש, פורח וגדל במהירות כשמוסיפים לו מים:

http://youtu.be/z3E3NKMsM4Y


ושושנת יריחו אמיתית בין צמחים נוספים, כולם בקפיצות זמן שמראות כמה יפה היא התופעה:

http://youtu.be/XsgHYfulv2g

הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו, יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים. כיום מוגדרים מדעית מעל 100 אלף מיני פטריות שקיימים בעולם.

הפטריות (Fungi) חיות על גבי חומר אורגני המשמש להן בית ומקום גידול, חומר שיכול להיות חי (עצים למשל) או מת. פטריות ניתן למצוא בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.

הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.

לפטריות אין פה ואין מערכת עיכול. את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות הפטריות סופגות דרך שטח גופן. כלומר, בניגוד לבעלי חיים המעכלים את המזון בקיבתם, הפטריות מעכלות את האוכל מחוץ לגוף, על מצע הגידול שלהן ואחרי שמזונן עוכל הן סופגות את רכיבי המזון המפורקים היישר לתוך תאי גופן.

את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. פטריות ה"כובע" הציוריות שעליהן גדלנו בספרים ובסרטים הן רק חלק זעיר מפטריות העולם. יש פטריות רעל ויש פטריות מאכל.

בעולם יש אפילו פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו ה"אקזמה", פטרייה שמתפתחת בין אצבעות הרגליים, בתנאי לחות ואיוורור לא מספיק.


#מדע
במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.

בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.

המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שקיימים גם עד 4 מיליון מיני פטריות.

חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת שאר מיני הפטריות ניתן לאכול.


#פטריות ידועות
בצד פטריות המאכל בצורת ה"כובע" יש רבות אחרות. בין הידועות בפטריות הללו נמצאים השמרים, שמהם מכינים אלכוהול ולחם על ידי התפחת בצק.

יש פטריות עובש, כמו אלה שצצות על אוכל שעמד זמן רב או מזון ישן. המפורסמת שבהן היא הפניציליום, שממנה הופקה תרופת הפניצילין, חלוצת התרופות האנטיביוטיות וזו שממנה נולדו התרופות ששינו את עולם הרפואה.


#פטריות מאכל
בניגוד לפטריות הרעל, יש פטריות מאכל שמקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי וכמהין.

במטבח הישראלי נפוצות ופופולריות פטריות השמפיניון הלבנות וטעימות. גם פטריות פורטובלו הן מאוד טעימות. לפטריות השימג’י החומות או לבנות יש חיי מדף ארוכים, מרקם דומה לבשר וארומה נהדרת המתגלית רק אחרי בישול המוציא את מרירותן.

וכמובן יש את פטריית הכמהין, שחורה או לבנה, שמקורה בפיאמונטה שבאיטליה ורבים רואים בה את מלכת פטריות האכילה.

גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.

ביוון ורומי הקדומות נהגו לאכול פטריות, במיוחד בני המעמד הגבוה. כדי לשמור על קיסרי רומא מפטריות רעל הועסקו אצלם טועמי מזון שטעמו את המנות עם הפטריות בכדי לוודא ולהבטיח שהפטריות שמוגשות לקיסר הן בטוחות למאכל.


הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:

https://youtu.be/EDkR2HIlEbc


לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:

https://youtu.be/iV4WHFU2Id8


אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)

https://youtu.be/Qyg0q4akWCI


פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):

https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI


פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):

https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b


ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:

https://youtu.be/dibKZHhij6k


וסרט תיעודי על תולדות הפטריות:

https://youtu.be/KH9JVy-u5DQ?long=yes

לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. כך יוצא שהעצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות. אלה באות מהים ומרבות לכופף את העצים.

כך גדלים העצים הללו ,במשך שנים רבות, כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו. כתופעה טבעית ומתמשכת, הם מקבלים את הזווית הכפופה שהרוח גורמת להם והופכים לכפופים תמיד.


הנה דקלים גבוהים ברוח חזקה:

https://youtu.be/GsTKqcTdpVs


עוד עץ כורע ברוח:

http://youtu.be/bVeA9GW7K-s


ולעתים גם רוח חזקה לא מצליחה לכופף עצי דקל, כמו כאן בקליפורניה:

https://youtu.be/MvHRBYrEgEE

כסוג כללי של צמחים, הסִרפָּד (Tree Nettle) מכיל בין 30 ל-45 צמחים שונים שמצויים באזורים שונים בעולם. לרוב צמחי הסרפד יש שערות צורבות. מגע עם שערות אלה יכול לגרום לנעצוצים, גירוי קשה ולתחושת גירוד לא נעימה.

אבל מסתבר שצמח הסירפד שמצוי בניו זילנד הוא כה כואב ומסוכן שהוא יכול לפגוע בבן אדם ואף הרג אדם שבא במגע איתו.

איך העלים של הסרפד פוגעים בנו? - בעת שהשערות הצורבות של הסרפד דוקרות את העור, נשבר הקצה שלהן. כך מוזרק לעור חומר צורב, ממש כאילו היו מזרק. לא נעים...


הנה סרטון על הסירפד הרצחני:

http://youtu.be/yGZBlhJpcT8

אצות (Seaweeds) הן צמחים פשוטים, הפשוטים בעולם הצומח, שחיות במים מתוקים ומלוחים או במקומות לחים על פני האדמה. אין להן שורשים ולרוב הן בצבעי ירוק, אדום וחום.

בניגוד לצמחים רגילים, לאצות אין שורשים. האצות יכולות להיות בגדלים שונים, מאצות חד-תאיות, שעשויות תא אחד בלבד וצובעות בירוק מים עומדים וקליפות עצים, ועד אצות באורך של 45 מטרים, כמו אלה שגדלות באוקיינוס השקט.

קיימים 100 אלף סוגי אצות בעולם.

האצות הן מזון לדגים. הן מכילות צבענים (פיגמנטים) כמו הכלורופיל, שצובע אותן בירוק של הצמחים. יש בחלקן גם פיגמנטים אחרים, המקנים להן צבעים שונים. אלה מאפשרים לאצה ליצור אנרגיה מאור השמש ולייצר את המזון (הסוכר) בעצמן.

בריאות, מזינות וטעימות - התזונה המודרנית מזהה את האצות כמזון-על, "סופר פוד" של ממש.

במזרח משתמשים באצות כבר אלפי שנים כמרכיב בריא וטעים בתזונה המקומית של ארצות כמו יפן, סין ושכנותיהן. הדוגמה הקלאסית היא הסושי שאצת הנורי משמשת בו בתפקיד מרכזי. בימינו גם בעולם המודרני הבינו שהן יכולות להיות מרכיב משמעותי בעתיד התזונתי של המין האנושי.

התעשייה והמדע חוקרים במרץ את האצות, גם לצרכים אחרים. כיום מפיקים או לומדים להפיק מאצות מוצרי בריאות, תכשירים קוסמטיים, תוספי תזונה, תמציות מרפא, תרופות ועוד. במקומות שונים חוקרים גם את האפשרויות להפיק מאצות גם תחליפי חלב, או אפילו להפכן למקורות אנרגיה חלופית.


הנה האצות שבים והפוטנציאל התזונתי העצום שלהן:

https://youtu.be/U4OtEIWCnHY


האצות בריאות לאכילה ולמעשה הן מזון-על:

https://youtu.be/eEwmgJGXGSo


כך אוספים אצות בים ביפן:

https://youtu.be/deZja5i_B3o


בגימנסיה הרצליה בתל אביב מגדלים את אצת הספירולינה הבריאה (עברית):

https://youtu.be/Ase9SSI3x8U


כאן מייצרים מזון מאצות (עברית):

https://youtu.be/kRo9zWkQrPQ


מסכות הזנה לעור הפנים:

https://youtu.be/9qi4pKiyHLM


וכך לומדים להפיק מהאצות מוצרים חדשניים (מתורגם):

http://youtu.be/oOFMnZWbINU

צמחים אולי לא נראים לנו חכמים במיוחד, אבל הם מצוידים במערכת עצבים שהולכת ומתבררת כבעלת יכולות מרשימות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שככל הנראה הצמחים חשים כשאוכלים אותם, הם גם מרגישים דברים ואף מתקשרים ביניהם באופן מסוים.

מחקרים אחרונים מראים שלצמחים יש גם אינטליגנציה, רק שבמקום מוח שהוא אחד ויחיד ובמידה שיאבד לצמח, הצמח לא ישרוד, יש לצמח המון תחליפי מוח. לא מדובר בעצבים. חשוב לדעת שבניגוד לבעלי חיים, דופן התא של הצמחים עשוי תאית, צלולוזה בלעז. אין לצמחים מערכות עצבים ואברי חישה שיש לבעלי חיים.

ובכל זאת מצא צוות חוקרים בראשות סטאפנו מאנקסו, נוירו-ביולוג צמחים שחוקר את הנושא, שקצה השורש של הצמח מכיל מיליוני חלקים שמעבירים לצמח אותות ומידע באופן עצמאי. כך יכול הצמח לשרוד גם אם הוא מאבד 90% ממנו. כך יכולים הצמחים לשרוד גם במקרה של אובדן של חלק גדול מהם ולהמשיך לתפקד כמעט בכל מצב.

ורגשות? - אמנם במשך שנים הסתובב הרעיון שלצמחים יש גם רגשות, אך עם הזמן התברר שהמחקר שקבע זאת לא נעשה על פי השיטה המדעית ואף מחקר אחר לא הצליח לאשר את ממצאיו.


הנה סרטון שמספר על האינטליגנציה של הצמחים:

http://youtu.be/KLhgtqd1M2g


עוד הסבר על החוכמה והלמידה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):

https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes

הקקטוס (Cactus) הוא צמח שמסוגל לחיות במדבר הלוהט ובתנאים של יובש. זה קורה בזכות יכולתו לאגור מים בגזע ובענפים שלו שהם עבים, בשרנים ומצופים בשכבת הגנה.

כמו גמל, היכולת המיוחדת של הקקטוס להתמודד עם שמירת המים היא סוד התאמתו הטובה כל כך לתנאי המדבר הקשים. למעשה, קקטוס בוגר יכול לאגור כ-2,000 ליטר מים בשבוע.

מוצאו של הקקטוס מיבשת אמריקה. ידועים לפחות 2,000 מינים ומעל 10,000 זנים של קקטוסים. יש מהם שנראים כמו עמוד, אחרים שמנמנים כמו חבית או נראים כמו אצבעות קצרות של יד ויש שמזכירים כרית עם סיכות רבות וקטנות התחובות בה, שהן למעשה קוצים.

למה קקטוס צריך קוצים?

קוצי הקקטוס הם אמצעי ההגנה של הקקטוס. הם נועדו להרחיק מזיקים ובעלי חיים שינסו לינוק את הנוזלים האצורים בו. כך עוזרים הקוצים לקקטוסים לאגור לחות מהטל שמצטבר עליהם בלילה ומוסיפים להם מעט צל בחום המדבר.

בעוד הקקטוס הצעיר הוא בעל שורשים עדינים וזקוק לצל רב בשעות היום, עד ששורשיו יהפכו חזקים ויציבים מספיק, הקקטוס הבוגר אוהב שמש ישירה במהלך מרבית שעות היום. אם הוא מטופל כיאות, הוא עשוי לחיות במשך מאות שנים.

בזכות יכולת ההשרדות שלהם, יש מיני קקטוסים שמגיעים לגודל ענקי ולאורך חיים של מאות שנים. קראו עליהם באאוריקה בתגית "קקטוסים".


הנה ניהול המים של הקקטוס:

http://youtu.be/stc7QSKVSn4


אגדת המים והקקטוס:

http://youtu.be/jyT7iO7cTtc


אך אל תשתו את מי הקקטוס אם נתקעתם בלי מים במדבר:

http://youtu.be/hBOuSUJIgYY


ופרחי הקקטוס:

http://youtu.be/5FSrAcYytIU

המיוחד בים סרגסו הוא שהוא ים ללא חופים. זהו אזור במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני, שנוצר על ידי זרמי הים המקיפים אותו. מפני שזרמים אלה אינם ישרים, ים סרגסו הוא בצורה של אליפסה (צורת ביצה). אלו הם בעצם גבולות ים הסרגסו. משטחי אזוב ה"סרגאסום" שצף על פני הים הזה הם המאפיינים שלו.

את ים סרגסו גילו בתחילת המאה ה-15 מלחים פורטוגזים, ששמו לב שיש איזור עצום באמצע האוקיינוס שגדל עליו עשב ים. מגלה אמריקה, כריסטופר קולומבוס, תאר ביומן המסע שלו מערבה, שטח נרחב של אזוב באותו האזור, שחלק ממנו מכונה היום "משולש ברמודה". שיר מהמאה ה-5 לספירה המתאר גם הוא ים שמכוסה כולו בעשב ומשום כך חושבים שכבר אז ידעו הרומאים על קיומו של האזור ולא כינו אותו "ים".

הנה גבולותיו של ים סרגאסו: בצפון מהווה הזרם הצפון אטלנטי את גבולו של הים. במזרח זרם הגולף הוא הגבול של סרגסו. הזרם הקנרי הוא הגבול המערבי ובדרום מהווה הזרם המשווני הצפוני את גבולו של ים סרגסו.

ים סרגסו הוא כיום ים בסיכון בשל אשפה רבה שמושלכת אל הים ותנועת מים זעירה.


סרטון אנימציה עם שיר שמציג את נפלאות הימים, כולל האצות של ים סרגסו:

http://youtu.be/z1pxmcE3S8k


ים סרגסו והטבע המופלא שחי בו:

http://youtu.be/AWq1dJXXTbE?t=2m19s


ופרויקט שמגייס כסף כדי לשמור על ים סרגסו מזיהום של פלסטיק שנזרק לים:

http://youtu.be/YI_gvuvZq-c

על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.

שימו לב שכמו מערכת הדם של בעלי החיים, עורקי העלים בנויים בצורה של פרקטל. מכל ענף מתפצלים ענפים נוספים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי וממנו ענפי משנה, שמהם עוד ענפים וכך הלאה.


הנה סרטון על עורקי העלה:

http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s


וסיפור העץ הנדיב:

http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo