מהו מטוס הפוגה המפתיע?
מטוס הפוגה (Fouga CM-170 Magister) הצרפתי הוא אחד המטוסים המפתיעים ביותר. זה מטוס שפוצח לצרכי אימון של קורסי טיס צבאיים וצוותים אווירובטיים, שנודע בזנב בצורת ה-"V" הייחודי שלו, צורת זנב שזכתה לכינוי החיבה "פרפר".
הפוגה נולד בכלל בתור דאון. ולא סתם דאון אלא מה שנועד להיות הדאון הכי טוב בעולם, כלי טיס קל לשליטה, סופר-דאון שהוא גם סופר יעיל וגם יפה להפליא.
ב-1948 הבינו בחברה שההימור על דאונים לא מוכיח את עצמו והם התגלו כבעייתיים בבטיחות, גרועים בקרב ובעלי אמינות נמוכה למדי.
כשבחברה הבינו שיש להם זהב אבל איש לא רוצה בו, הדאון-הגאון קיבל מנוע והפך למטוס. לא סתם מטוס, אלא מטוס סילון תת-קולי בעל שני מנועים, כלומר דו-מנועי, מטוס נמוך, קל, מאוד בטוח ובטיחותי, סלחן לטעויות של טייסים ודו מושבי, בעל שני מושבים.
היצרנית "אייר פוגה" ייעדה אותו להיות בעיקר מטוס אימון בקורסי טיס צבאיים. כשישראל הצעירה בחרה בו לחיל האוויר שלה, היא התעקשה לסגור עם היצרנית שתאפשר לה לבנות את מטוסי הקרב הללו כאן ובעצמה. מכאן תיוולד, אגב, התעשייה האווירית של ישראל.
במהלך מלחמת ששת הימים, הפעיל חיל האוויר הישראלי מטוסי פוגה מגיסטר רבים למשימות תקיפה, כולל תקיפת מתחמי הצבא המצרי ברפיח, בבוקרו של היום הראשון למלחמה.
מטרת המבצע הזה הייתה לאפשר למטוסי חיל האוויר המשוכללים לפעול בעומק האויב, במבצע "מוקד". זה היה מבצע נועז, שמטרתו הייתה להשבית את חיל האוויר המצרי ע"י השמדת כל מטוסי חיל האוויר שלו, השכם בבוקר ובעודם על הקרקע.
כמו כל הצלחות מבצע "מוקד", הוכיח גם הפוגה את עצמו בהצטיינות, כשחשוב לזכור שהמטוס הזה לא אמור היה בשום שלב להיות מטוס קרב.
מכאן ובמשך שנים רבות חזר והשתמש חיל האוויר הישראלי בפוגות, בתור מטוס ההדרכה. חניכי קורס טיס זוכרים אותו, במיוחד בשלב טיסות הסולו.
על שמותיו בצה"ל מספרים שבן גוריון הוא שנתן לדור הראשון שלהן את השם העברי "סנונית". בסוף שנות ה-70 יגיע הדור השני של מטוסי ההדרכה הללו ויזכה לשם "צוקית". את הגרסה המשודרגת של המטוס הפעיל חיל האוויר שלנו עד שנת 2010.
מטוס הפוגה (Fouga CM-170 Magister) הצרפתי הוא אחד המטוסים המפתיעים ביותר. זה מטוס שפוצח לצרכי אימון של קורסי טיס צבאיים וצוותים אווירובטיים, שנודע בזנב בצורת ה-"V" הייחודי שלו, צורת זנב שזכתה לכינוי החיבה "פרפר".
הפוגה נולד בכלל בתור דאון. ולא סתם דאון אלא מה שנועד להיות הדאון הכי טוב בעולם, כלי טיס קל לשליטה, סופר-דאון שהוא גם סופר יעיל וגם יפה להפליא.
ב-1948 הבינו בחברה שההימור על דאונים לא מוכיח את עצמו והם התגלו כבעייתיים בבטיחות, גרועים בקרב ובעלי אמינות נמוכה למדי.
כשבחברה הבינו שיש להם זהב אבל איש לא רוצה בו, הדאון-הגאון קיבל מנוע והפך למטוס. לא סתם מטוס, אלא מטוס סילון תת-קולי בעל שני מנועים, כלומר דו-מנועי, מטוס נמוך, קל, מאוד בטוח ובטיחותי, סלחן לטעויות של טייסים ודו מושבי, בעל שני מושבים.
היצרנית "אייר פוגה" ייעדה אותו להיות בעיקר מטוס אימון בקורסי טיס צבאיים. כשישראל הצעירה בחרה בו לחיל האוויר שלה, היא התעקשה לסגור עם היצרנית שתאפשר לה לבנות את מטוסי הקרב הללו כאן ובעצמה. מכאן תיוולד, אגב, התעשייה האווירית של ישראל.
במהלך מלחמת ששת הימים, הפעיל חיל האוויר הישראלי מטוסי פוגה מגיסטר רבים למשימות תקיפה, כולל תקיפת מתחמי הצבא המצרי ברפיח, בבוקרו של היום הראשון למלחמה.
מטרת המבצע הזה הייתה לאפשר למטוסי חיל האוויר המשוכללים לפעול בעומק האויב, במבצע "מוקד". זה היה מבצע נועז, שמטרתו הייתה להשבית את חיל האוויר המצרי ע"י השמדת כל מטוסי חיל האוויר שלו, השכם בבוקר ובעודם על הקרקע.
כמו כל הצלחות מבצע "מוקד", הוכיח גם הפוגה את עצמו בהצטיינות, כשחשוב לזכור שהמטוס הזה לא אמור היה בשום שלב להיות מטוס קרב.
מכאן ובמשך שנים רבות חזר והשתמש חיל האוויר הישראלי בפוגות, בתור מטוס ההדרכה. חניכי קורס טיס זוכרים אותו, במיוחד בשלב טיסות הסולו.
על שמותיו בצה"ל מספרים שבן גוריון הוא שנתן לדור הראשון שלהן את השם העברי "סנונית". בסוף שנות ה-70 יגיע הדור השני של מטוסי ההדרכה הללו ויזכה לשם "צוקית". את הגרסה המשודרגת של המטוס הפעיל חיל האוויר שלנו עד שנת 2010.
