כך משחקים את משחק "אמת ושקר", שמטרתו לגלות מהי האמת מבין הסיפורים והוא מצויין למפגשי הכרות של קבוצות:

כל משתתף מספר בתורו שני סיפורים שקרו לו (רצוי שיהיו מאד משעשעים או מפחידים), כאשר אחד מהסיפורים אמיתי ואילו השני שקרי.

על כל שאר המשתתפים לנחש איזה מהסיפורים הוא אמת ואיזה השקר.

כך משחקים את משחק החברה "חתול ועכבר":

כל המשתתפים עומדים במעגל צמודים זה לזה ובוחרים שני משתתפים שאחד מהם יהיה החתול ואחד העכבר.

תפקידו של החתול לתפוס את העכבר ותפקידו של העכבר להמלט מהחתול.

תפקידה של הקבוצה היא לעזור לעכבר שהחתול לא יתפוס אותו. זה נעשה על ידי כך שהיא מאפשרת לו להכנס אל תוך המעגל בעוד שהיא מנסה לחסום את הפתחים שבין חברי הקבוצה מכניסה או מעבר של החתול.

כך משחקים את משחק החברה "רק אל תגיד", המתאים במיוחד לימי טיול:

לכל משתתף מדביקים מדבקה בצורה שהוא לא יראה אותה (על המצח או הגב) שעליה רשומה מילה כלשהיא שהוא כמובן לא יודע מה היא.

מטרת המשחק היא לגרום לכל אחד מהמשתתפים להגיד את המילה שרשומה לו על המדבקה.

מי שאמר את המילה הרשומה על המדבקה שלו נפסל ויוצא מהמשחק.

המנצח הוא האחרון שלא אמר את המילה שקיבל.

כך משחקים את משחק החברה "כדורגל סיני":

כל חברי הקבוצה עומדים בפיסוק, במעגל, כאשר כף רגלו של כל אחד צמודה לכף רגלו של העומד לידו.

מגלגלים אחד לשני כדור.

מטרתו של כל אחד מהמשתתפים שהכדור לא יחמוק דרך הפיסוק שלו החוצה מהמעגל.

מי שהכדור הצליח לעבור דרכו צריך להסתובב עם הפנים החוצה (גבו אל תוך המעגל) ולהמשיך לשחק כך.

אם הכדור מצליח לעבור דרכו בשנית - הוא פסול ויוצא מהמשחק.

כך משחקים עד האחרון שנשאר.

מוסיקאי יפאני מרושש בשם דאיסוקה אינואואה הוא שהמציא את הקריוקי ואת מכונת הקריוקי בשנות ה-60, לאחר שחיפש דרך להתפרנס ממוסיקה.

איש עשיר, בעלים של חברה שהכיר, עמד לפגוש לקוחות עסקיים וידע שבערב הם יילכו לבר וישירו. הוא ביקש מדאיסוקה שיקליט את נגינת הקלידים שלו, בסולמות שרק בהם הוא הרגיש מסוגל לשיר. דאיסוקה אכן הקליט כמה מהשירים שאהב הלקוח על רשמקול.

הערב היה מוצלח ומספר ימים אחר-כך ביקש המנהל עוד כמה שירים מוקלטים. זה היה הרגע שבו הבין דאיסוקה שיש כאן אפשרות למיזם. הוא בנה מכשיר שהזכיר את הג'וק בוקס, אותן מכונות שהשמיעו שירים בתשלום למבקרים במסעדות ובבתי קפה.

אבל המכונה של אינואואה השמיעה תמורת כסף רק את הליווי לשירים. מיקרופון ומגבר שהיו צמודים אליה, אפשרו למשלמים לשיר בליווי המוסיקה המוקלטת שבחרו ממכונת הקריוקי.

ההצלחה הייתה מיידית. הקריוקי הפך לאופנה מטורפת ביפאן עצמה ומשם התפשט בהדרגה לעולם כולו. דאיסוקה הפסיד הזדמנות להיות מיליונר. הוא לא הוציא פטנט על מכונת הקריוקי או על משהו שקשור באופנה האדירה שיצר בעולם כולו. 40 שנה לאחר ההמצאה, הוא רק הצליח להשיג זכויות יוצרים על השם בארצות הברית.

דאיסוקה גם זכה בשנת 2004 בפרס "איג נובל" לשלום, פרס שמחולק למי שהמציאו המצאות שגורמות לאנשים לצחוק.


הנה ממציא הקריוקי, היפאני דאיסוקה אינואואה:

https://youtu.be/qrmBCirGN2I

הצפייה בטלוויזיה (Watching TV) היא אחד התחביבים הפופולריים ביותר וכבר מזמן הפכה לאחד המרכיבים המנצחים ואולי המובילים בתרבות הפנאי העולמית.

"הטלוויזיה לא תוכל להחזיק בכל שוק שהיא תופסת, אחרי השישה חודשים הראשונים. לאנשים בקרוב יימאס לבהות בקופסת עץ מדי ערב." - את ההצהרה המשונה הזו מסר דאריל זאנוק, מפיק סרטים, מחברת פוקס המאה ה-20.

אמנם הוא אמר את הדברים בשנת 1946, כמה שנים לפני שהטלוויזיה הפכה לגורם החשוב ביותר בתחום הבידור בארה"ב ואחר-כך בשאר העולם.

בכל זאת חייבים להודות שבתור איש מקצוע מהתחום שבו הוא עסק, זאנוק די נכשל.. לא זו בלבד שאנשים המשיכו לבהות בקופסת העץ המשונה בעיניו - שעות הצפייה הלכו וגדלו וברבים מהבתים בעולם הטלוויזיה עבדה לאורך כל שעות היום, יום יום!

אפילו בימינו, כשהאינטרנט הפך למתחרה הגדול שלה, הטלוויזיה לא מפסיקה לפרוח. להיפך, סדרות הטלוויזיה של ימינו הפכו טובות מסרטי הקולנוע ורבים כבר מכנים את העידן הנוכחי שלה כ"תור הזהב של הטלוויזיה". לא פחות.

אז אולי על זה נכון לומר ש"מומחה הוא מומחה למה שהיה ורק בעל חזון הוא מומחה למה שיהיה..."


הנה המצאת הטלוויזיה על ידי הממציא הסקוטי ג'ון לוגי ביירד:

https://youtu.be/YdfhcHZEkFU


והדגם הראשון של הטלוויזיה בצבעים:

https://youtu.be/nauvjMM2fzY

כך משחקים את המשחק "תפסוני" (או "תפ-סו-ני"):

הקבוצה מתחלקת לשתי קבוצות העומדות זו מול זו ובינהן מסומן קו גבול.

1. קבוצה א' מושיטה את ידיה קדימה ונציג מקבוצה ב' ניגש אליהם מכה על ידו של אחד המשתתפים ואומר "תפ", לאחר במכן ניגש למשתתף אחר, מכה על ידו ואומר "סו" ולבסוף מכה בפעם השלישית והאחרונה על ידו של משתתף נוסף ואומר "ני".

2. בשלב זה הוא בורח והמשתתף שהכו על ידו אחרון צריך לתפוס אותו לפני שהוא עובר את קו הגבול לקבוצתו.

3. אם המשתתף מקבוצה א' הצליח לעבור את קו הגבול מבלי להתפס, המשתתף מקבוצה ב' הופך להיות שבוי שלו. אם המשתתף מקבוצה ב' הצליח לתפוס את המשתתף מקבוצה א' לפני שעבר את קו הגבול, המשתתף מקבוצה א' הופך להיות שבוי שלו.

4. מחליפים בין הקבוצת - נציג מקבוצה ב' ניגש לקבוצה א', מכה על הידיים באותה דרך - ובורח.

5. מטרת כל קבוצה היא לתפוס כמה שיותר שבויים מהקבוצה השניה וזו שיש לה הכי הרבה שבויים בסוף המשחק היא המנצחת.

מתחלקים לשתי קבוצות, כאשר האחת יוצאת ראשונה ומסמנת לקבוצה השנייה את הדרך בעזרת גירים צבעוניים.

בנקודות מסוימות בדרך מסמנים עיגול ובו חץ, או תולים פתקים על עצמים בדרך המסמנים שהגיעו לנקודה בה יש פתק עם משימה שרק לאחר מילויה ניתן להמשיך בדרך.

לילדים צעירים המשימות פשוטות והחצים בכיוון ברור. לבוגרים יותר ניתן לתת משימות מעט מורכבות יותר ומדי פעם לבלבל עם החיצים (לא יותר מדי), כך שיצטרכו לבדוק אם הם בכיוון הנכון.

כשמגיעים ליעד, ממתין פתק גדול או כיתוב על המדרכה " כל הכבוד, הגעתם!" וכדומה.

לאחר מכן, ניתן להתחלף כך שהקבוצה השנייה תוביל הפעם.

כך תשחקו במשחק הכסא הריק:

כל הקבוצה יושבת במעגל על כסאות ואחד מהקבוצה קם ועומד באמצע המעגל.

האדם שבאמצע המעגל צריך לתפוס מקום ישיבה.

תפקידה של שאר הקבוצה למנוע ממנו למצוא מקום לשבת. עושים זאת על ידי מעבר מכסא לכסא (לפי הסדר) במהירות.

מי שאת מקומו תפס האדם שעמד, יהיה הבא בתור שיעמוד באמצע וינסה לתפוס מקום.

המשחק "רכבת השמות" מתאים כמשחק הכרות לקבוצת ילדים.

מטרת המשחק היא שהילדים יקימו רכבת ארוכה הבנויה מכל שמות ילדי הקבוצה.

אופן המשחק: כל הילדים עומדים במעגל, כאשר בוחרים אחד מהם להיות קטר הרכבת.

על "הקטר" לעשות הכרות עם כל ילדי הקבוצה ע"י אמירת שמותיהם.

לדוגמא: הקטר ניגש אל אחד הילדים ואומר לו "שלום, אני עידן" והילד עונה לו "שלום, אני חגי". הקטר קורא בשמו של חגי מספר פעמים ואז חגי הוא זה שהופך לקטר וניגש להכרות עם ילד אחר.

כך עושים עד שכל הילדים הצטרפו לרכבת השמות ושמם נאמר בקול רם מספר פעמים.

המשחק גמד-ענק הוא משחק פופולארי ואהוב. כך משחקים אותו:

המשתתפים מתחלקים לגמדים ולענקים. כל אחד יהיה גמד של מישהו וענק של מישהו אחר.

כל גמד יודע מי הענק שלו, אבל הענק לא יודע מי הגמד שלו.

משך כמה ימים כל גמד נותן מתנות ורושם ברכות מיוחדות לענק שלו, על פי מה שהענק אומר שהוא אוהב, שולח לו שירים, תמונות ופינוקים. הכל בעילום שם.

ביום מסויים, הענקים מנחשים, כל אחד מיהו הגמד שלו. לאחר מכן, כל גמד נחשף לענק שלו וכך מתגלית זהותו של הגמד לענק.

ליד בניין עירית כרמיאל, ממש מעבר לכביש, מצוי פארק הגליל המרהיב והנעים, ממש גן-עדן צפוני. יש בו מפלי מים, בריכות דגים שלוות, אמפיתיאטרון גדול, הרבה ירוק ופריחות ותצפית מרהיבה על בקעת בית הכרם.

פעם אלה היו מחצבות שיש שננטשו ונשארו בורות ענק מכוערים. אלה הפכו ע"י הקרן לשיקום מחצבות לגן פורח ששווה לבוא בשבילו אל העיר כרמיאל.


מומלץ!


הנה פארק המחצבות בכרמיאל:

http://youtu.be/pi-nzxpYd4k

כך משחקים את משחק החברה "21 שאלות", המתאים גם כמשחק בזמן טיול:

אחד המשתתפים בוחר דמות ידועה או מפורסמת וחברי הקבוצה אמורים לגלות מי הדמות ע"י שאילת 21 שאלות בלבד, כאשר התשובות על השאלות יכולות להיות רק "כן" ו"לא".

הנה כמה משחקים לערב כיתה:


- תופסת עכברים

- תופסת בית חולים

- אמת או חובה

- בינגו

- חידון בנושא מסויים

- תחרות ריקודים או שירים (כוכב נולד, רוקדים עם..)

- קריוקי

- קרבות דגדוגים בנים נגד בנות

- המשחק ענק וגמד

- משחק "מירוץ למיליון".

- 101 נשיקות

- נשיקה סטירה

- משחקים נוספים מתגית "משחקי חברה".




יש לכם עוד רעיונות? - לחצו על "עדכן" למטה והציעו לנו עוד פעילויות מוצלחות שניתן להוסיף לרשימה.

כך משחקים את המשחק "קדרים באים":

- בוחרים מגרש למשחק ומסמנים בשני צידיו קווים.

- מאחורי קו אחד עומד "קדר מדומה" ומאחורי הקו השני עומדים כל שאר המשתתפים.

- הקדר המדומה קורא בקול: "הקדרים באים" ושאר המשתתפים עונים בקול: "לא רוצים".

- הקדר רץ לכיוון שאר המשתתפים, כאשר מותר לו לרוץ קדימה ולצדדים בלבד, והם רצים לכיוונו, ועליו לתפוס ע"י נגיעה כמה שיותר משתתפים, בעוד הם מנסים לחמוק מפניו.

- כל מי שנתפס הופך להיות קדר אמיתי, נעמדים עם הקדר המדומה מעבר לקו וממשיכים את המשחק באותה צורה כשמטרתם לתפוס כמה שיותר משתתפים. (כשהם קבוצה הם יכולים לרוץ לכל כיוון ואף להחזיק ידיים זה לזה).

- המנצח הוא זה שנשאר אחרון והצליח לא להתפס והוא זה שיתחיל בסבב הבא של המשחק בתו ה"קדר המדומה".

כך משחקים את "משחק התכונות", המתאים להיות משחק הכרות בקבוצה חדשה:

נותנים לכל משתתף בקבוצה שלושה פתקים, כאשר על כל אחד מהם רשומה תכונה אחרת.

המשתתפים צריכים להסתובב בחדר ולמצוא אצל האחרים את הפתקים עם התכונות המתאימות להם.

לאחר שכל אחד בחר את הפתקים המתאימים לו, עושים סבב בין המשתתפים וכל אחד מסביר איך מתאימות לו התכונות שבחר.

המשחק "לו הייתי עץ" מתאים כמשחק הכרות וגיבוש לקבוצה שחבריה כבר מכירים באופן בסיסי זה את זה, כי ההכרות בו מעט יותר מעמיקה.

במשחק זה משתתפי הקבוצה אמורים לזהות אחד את השני ע"פ המתואר בפתקים השונים.

אופן המשחק:

כל משתתף מקבל פתק ועליו הוא רושם מה היה רוצה להיות (צמח, עצם, חיה וכו...).

מערבבים את הפתקים של כל הנוכחים וכל אחד בתורו מרים פתק, מקריא אותו.

המשתתפים צריכים לזהות מי כתב את הפתק, למי הוא שייך.

כך משחקים 21:

1. כל המשתתפים עומדים במעגל ואחד מהם עומד באמצע המעגל.

2. המשתתפים שעומדים, מתחילים להתמסר ביניהם בכדור, תוך ספירת מסירות הכדור בקול רם.

3. על המשתתף שעומד באמצע המעגל לגעת בכדור או לתפוס אותו תוך כדי המסירות.

4. אם המשתתף הצליח לגעת או לתפוס את הכדור לפני שנספרו עשרים ואחת מסירות, מי שמסר אחרון את הכדור נכנס במקומו למרכז המעגל. אם נספרו עשרים ואחת מסירות מבלי שהוא הצליח לגעת או לתפוס, נכנס במקומו מישהו אחר שמתנדב לכך.

1. עמדו כולכם, על מעגל מכיסאות.

2. על כל הקבוצה להסתובב במעגל, מעל גבי הכסאות.

3. בכל 3 סיבובים הוציאו כסא מהמעגל.


מי שנופל, נפסל.

פעם קראו להם בדרנים, אחר כך חקיינים והיום הם סטנדאפיסטים. סטנדאפ קומדי (Standup comedy) היא אמנות במה משעשעת, המבוססת על אמן יחיד ומצחיק המופיע על הבמה אל מול הקהל.

הסטנדאפ כולל בדרך כלל שילוב של דיאלוג שנון של הסטנדאפיסט עם הקהל ומונולוג קומי על תכנים שונים מחייו ומשגרת היום יום של החברה שמסביב.

המונח "סְטֵנְד-אָפּ קוֹמֵדִי", בעברית "מִצְחָק", בא מהשפה האנגלית, בה Stand-up comedy, "קומדיה בעמידה", היא מופע של קומיקאי הניצב מול קהל, עומד בזמן המופע.

זיכרון מעולה, יכולת תגובה בימתית מהירה, אירוניה עצמית, יכולת להסתכל בעיניים חוקרות על נורמות, מנהגים ודברים שכל כך התרגלנו אליהם בחברה, להציץ לחיינו ולהציג באופן קומי את הנישואין, המשפחה, הילדים או ההורים שאנחנו, לשאול "מי פה מראשון?", להיתמם ולשאול על הדברים הכל כך רגילים ולמצוא בהם את החיוך והקסם.


הנה המצליח שבהם - הסטנדאפיסט שחר חסון (עברית):

https://youtu.be/4tPztG4JqAs


אמן הסטנדאפ אורי חזקיה בהופעה (עברית):

http://youtu.be/pX-A8SrA_R0


וסטנד אפ על ספורט של אחד שהוא לא - עפר שכטר (עברית):

http://youtu.be/id2YxtDYL6Q

המשחק "מי אני?" הוא משחק מעולה לטיולים. הוא מתאים מאד ליום טיול, כמשחק חברה ואפילו כמשחק היכרות. משחקים אותו כך:

לכל משתתף מדביקים מדבקה עליה רשום שם של דמות מפורסמת ומוכרת (מעולם הקולנוע, הפוליטיקה, התקשורת וכו') בצורה שהוא אינו יכול לראות מה רשום על המדבקה (על הגב, לדוגמא).

במהלך הטיול, תיעשה כל פניה אל כל אחד מהמשתתפים, כאילו הוא הדמות שרשומה לו על המדבקה. מטרת המשחק שכל אחד יגלה איזה דמות הוא קיבל.