מהי מוסיקה קלאסית?
מוסיקה קלאסית (Classical Music) היא מוסיקת קונצרטים אמנותית ומוסיקה דתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה. היא נחשבת לאחת מהאמנויות הוותיקות ביותר שעדיין חיות ונושמות בעולם המודרני.
את המוסיקה הזו יש להבדיל מהמוסיקה העממית, הטקסית או הצבאית של אותן תקופות מסגנונות המוסיקה הקלה של המאה ה-20 ואחריה.
ואגב, לא להתבלבל גם עם המובן הצר יותר של המושג - עם המוסיקה האמנותית הספציפית ממנה - שנכתבה בתקופה הקלאסית, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18.
ההיסטוריה שלה מתפרסת על פני יותר מאלף שנה, מהשירה הגרגוריאנית (Gregorian Chant) של ימי הביניים, דרך פריחת הרנסנס (Renaissance), ועד ליצירות הסימפוניות המורכבות של המאה ה-19.
מוסיקה זו נבדלה מכל מה שהיה לפניה ובא אחריה, בין השאר בזכות שיטת התיווי הייחודית שהחלה להתפתח בה, החל מהמאה ה-16. שיטת תיווי זו, ביחד עם סט של מונחים והוראות ביצוע שונות שיתוווספו לה עם השנים, בעולמות המקצב, הדינמיקה (עוצמה), הטמפו (מהירות), משקל מוסיקלי ועוד, יוצרים זהות כמעט מושלמת בין האופן שבו כתב אותה המלחין לאופן ביצוע היצירות הקלאסיות עד ימינו.
התחלות המוסיקה הקלאסית המערבית כפי שאנו מכירים אותה נעוצות בתקופת הבארוק (Baroque), שהתפתחה בין השנים 1600 עד 1750 - עידן של קישוטים מפולפלים, קצב מדויק ומבנה מוסיקלי קפדני. יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) הוא השם הגדול ביותר של התקופה ויצירותיו עדיין מנוגנות בכל העולם ונחשבות לפסגות הבארוק.
בתקופה הקלאסית (Classical Period) שתגיע בהמשך, בין 1750 ל-1830, יככב וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart), ילד פלא מוכשר מלידה, שעד מותו בגיל 35 ילחין למעלה מ-600 יצירות מדהימות ואיכותיות במיוחד.
התקופה הרומנטית (Romantic Period) שתבאה אחריה, בין 1830 ל-1900, תפתח את שערי הרגש. לודוויג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) הגדול, מי שהחל את דרכו בסוף התקופה הקלאסית, נחשב לגשר חי בין שתי התקופות. העובדה שהשלים את הסימפוניה התשיעית שלו ב-1824 כשהיה חרש לחלוטין היא אחד מפלאי המוסיקה הזו.
לקראת ובמהלך המאה ה-20 התפצלה המוסיקה הקלאסית לזרמים נועזים ושוברי מסורת, כמו האימפרסיוניזם (Impressionism) של קלוד דביסי (Claude Debussy) וחבריו, האקספרסיוניזם (Expressionism) והדודקפוניה של ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg), בהמשך תבוא מוסיקה מינימליסטית (Minimalism) של מלחינים כמו פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך ועוד.
המוסיקה הקלאסית שורדת מאות רבות של שנים כי היא פונה לרגשות אוניברסליים שאינם תלויים בתרבות או בשפה ושומרת על המסורת וב בזמן יודעת להשתנות. גם תעשיית הקולנוע עזרה לה להישאר רלוונטית, שכן קטעים של בטהובן, באך, מוצרט ואחרים מלווים סצנות מסרטים ואפילו פרסומות עד היום.
הכירו את העולם הקלאסי של המוסיקה בתגית מוסיקה קלאסית.
מוסיקה קלאסית (Classical Music) היא מוסיקת קונצרטים אמנותית ומוסיקה דתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה. היא נחשבת לאחת מהאמנויות הוותיקות ביותר שעדיין חיות ונושמות בעולם המודרני.
את המוסיקה הזו יש להבדיל מהמוסיקה העממית, הטקסית או הצבאית של אותן תקופות מסגנונות המוסיקה הקלה של המאה ה-20 ואחריה.
ואגב, לא להתבלבל גם עם המובן הצר יותר של המושג - עם המוסיקה האמנותית הספציפית ממנה - שנכתבה בתקופה הקלאסית, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18.
ההיסטוריה שלה מתפרסת על פני יותר מאלף שנה, מהשירה הגרגוריאנית (Gregorian Chant) של ימי הביניים, דרך פריחת הרנסנס (Renaissance), ועד ליצירות הסימפוניות המורכבות של המאה ה-19.
מוסיקה זו נבדלה מכל מה שהיה לפניה ובא אחריה, בין השאר בזכות שיטת התיווי הייחודית שהחלה להתפתח בה, החל מהמאה ה-16. שיטת תיווי זו, ביחד עם סט של מונחים והוראות ביצוע שונות שיתוווספו לה עם השנים, בעולמות המקצב, הדינמיקה (עוצמה), הטמפו (מהירות), משקל מוסיקלי ועוד, יוצרים זהות כמעט מושלמת בין האופן שבו כתב אותה המלחין לאופן ביצוע היצירות הקלאסיות עד ימינו.
התחלות המוסיקה הקלאסית המערבית כפי שאנו מכירים אותה נעוצות בתקופת הבארוק (Baroque), שהתפתחה בין השנים 1600 עד 1750 - עידן של קישוטים מפולפלים, קצב מדויק ומבנה מוסיקלי קפדני. יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) הוא השם הגדול ביותר של התקופה ויצירותיו עדיין מנוגנות בכל העולם ונחשבות לפסגות הבארוק.
בתקופה הקלאסית (Classical Period) שתגיע בהמשך, בין 1750 ל-1830, יככב וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart), ילד פלא מוכשר מלידה, שעד מותו בגיל 35 ילחין למעלה מ-600 יצירות מדהימות ואיכותיות במיוחד.
התקופה הרומנטית (Romantic Period) שתבאה אחריה, בין 1830 ל-1900, תפתח את שערי הרגש. לודוויג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) הגדול, מי שהחל את דרכו בסוף התקופה הקלאסית, נחשב לגשר חי בין שתי התקופות. העובדה שהשלים את הסימפוניה התשיעית שלו ב-1824 כשהיה חרש לחלוטין היא אחד מפלאי המוסיקה הזו.
לקראת ובמהלך המאה ה-20 התפצלה המוסיקה הקלאסית לזרמים נועזים ושוברי מסורת, כמו האימפרסיוניזם (Impressionism) של קלוד דביסי (Claude Debussy) וחבריו, האקספרסיוניזם (Expressionism) והדודקפוניה של ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg), בהמשך תבוא מוסיקה מינימליסטית (Minimalism) של מלחינים כמו פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך ועוד.
המוסיקה הקלאסית שורדת מאות רבות של שנים כי היא פונה לרגשות אוניברסליים שאינם תלויים בתרבות או בשפה ושומרת על המסורת וב בזמן יודעת להשתנות. גם תעשיית הקולנוע עזרה לה להישאר רלוונטית, שכן קטעים של בטהובן, באך, מוצרט ואחרים מלווים סצנות מסרטים ואפילו פרסומות עד היום.
הכירו את העולם הקלאסי של המוסיקה בתגית מוסיקה קלאסית.
קישורים מצורפים:
