מהו מטוס החמקן F-22 Raptor?
מטוס הקרב לוקהיד F22 רפטור (Lockheed Martin F-22 Raptor) הוא מטוס קרב הנחשב לסטנדרט עולמי בתחום החמקנות ולאחד ממטוסי הקרב המתקדמים ביותר בעולם. בזכות השילוב שלו בין מהירות, תמרון, חיישנים מתקדמים וחמקנות, הוא נחשב כמטוס מוביל ובעל יתרון המנצח בכל זירת קרב מודרנית, או במילים פשוטות הרפטור F22 הוא מטוס מצוין לתקיפה של מטרות קרקע, ביון ולוחמה אלקטרונית ובהחלט "אלוף העליונות האווירית" של מטוסי הקרב בעולם.
מדובר בנשק אווירי מהפכני המייצג את פסגת הטכנולוגיה האווירית האמריקאית. המטוס פותח בשנות ה-80 וה-90 כתגובה לחשש מפני מטוסי קרב סובייטיים מתקדמים, הוא נחשב למטוס הקרב הטוב ביותר בעולם.
הסוד של הראפטור טמון בשילוב יכולות שלא היו קיימות לפניו בשום מטוס יחיד. הוא מצליח להיות בלתי נראה לכמעט כל מכ"ם, לטוס במהירות על-קולית למרחקים ארוכים ולנווט בחלל האווירי בזריזות שמאפשרת לו לחמוק מכל טיל.
חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) כקבלן ראשי, בשיתוף עם בואינג (Boeing) שסיפקה את הכנפיים, גוף אחורי, אינטגרציה של האוויוניקה ומערכות הדרכה, השתמשה בחומרים מיוחדים ובצורות גיאומטריות מדויקות כדי לפזר את גלי הרדאר, מה שהופך את המטוס לכמעט בלתי נראה לאויב.
בעיצוב המטוס נכללו חומרים סופגי קרינה, מערכות להפחתת חתימה תרמית (זיהוי של חום המטוס על ידי האויב), להפחתת חתימה רדארית (זיהויו במסכי מכ"ם של האויב) וקווים זוויתיים. כדי להקטין את החתימה במכ"ם ובאינפרא-אדום משתמשים בהסתרת חימוש בתאים פנימיים ומנועים שהוחבאו היטב, זאת בזמן שהוסיפו לו עם הזמן מערכת IRST, שהוא חיישן אינפרא-אדום פסיבי המאפשר לו לגלות מטוסי אויב חמקניים באמצעות החתימה התרמית שלהם.
המנועים התאומים מדגם F119 של חברת פראט אנד ויטני (Pratt & Whitney) מייצרים כוח דחף אדיר שמאפשר לו להגיע למהירות של מאך 2.25 בלי להשתמש בבוסטרים וליכולת טיסה על-קולית ממושכת וללא מבער אחורי, בטווחים עצומים של כ-2,600 ק"מ (קילומטרים).
הטכנולוגיה הזו נקראת "סופר-קרוז" (Supercruise) והיא מעניקה למטוס יתרון עצום בקרבות אוויר. כשהטייס רוצה לתמרן בצורה קיצונית, הוא משתמש בטכנולוגיה המכונה "ווקטור דחף" (Thrust Vectoring) המאפשרת לו לכוון את זרם הגזים החמים למטה ולהעמיד את המטוס כמעט במקום, כשכל זה מתרחש באוויר.
הפיתוח של הראפטור החל ב-1981 כחלק מתוכנית שנקראת Advanced Tactical Fighter. לוקהיד מרטין התחרתה עם נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman), העיצוב הזוכה נחשף לראשונה ב-9 באפריל 1997 בטקס חגיגי. הטיסה הראשונה התבצעה ב-7 בספטמבר 1997 מדובינס איר רזרב בייס במריאטה, ג'ורג'יה, בהטסה של הטייס הראשי אלפרד "פול" מץ.
F-22 נכנס לשירות ב־2005 כשהמטוס הראשון נמסר לחיל האוויר האמריקאי בדצמבר של אותה שנה. אך המסע עד לשם היה רצוף בעיכובים וחריגות תקציב.
פרט מעניין הוא שהמטוס נקרא בתחילה F/A-22 כדי לשקף את יכולותיו הכפולות בקרבות אוויר-אוויר וקרבות אוויר-קרקע, אבל בשנת 2005 הוחלט לשנות את השם ל-F-22 כדי להדגיש את תפקידו העיקרי כמטוס קרב.
הקוקפיט של הראפטור מספק לטייס מידע חסר תקדים על סביבתו. מערכות האוויוניקה המתקדמות משלבות מידע מחיישנים שונים ומציגות למפעיל תמונת מצב מלאה של כל מה שקורה ברדיוס של מאות קילומטרים. הטייס יכול לגלות, לעקוב ולתקוף מטרות מרחוק, הרבה לפני שהן מבחינות בו.
הראפטור נושא את הנשק שלו במפרצים פנימיים כדי לשמור על הפרופיל החמקני שלו. הוא יכול לשאת שישה טילי אוויר-אוויר מסוג AIM-120 AMRAAM ושני טילי AIM-9 Sidewinder, בנוסף לתותח פנימי M61A2 בקליבר 20 מ"מ (מילימטר). למרות שהוא תוכנן בעיקר כמטוס קרב אוויר-אוויר, הוא מסוגל גם לתקוף מטרות קרקע בדיוק רב.
אחד הסודות המעניינים של הראפטור הוא שהוא כל כך מתקדם שהוא אסור בארצות הברית לייצוא. הקונגרס האמריקאי חוקק חוק מיוחד המונע מכירת המטוס לכל מדינה, אפילו לבעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב. עובדה זו הופכת אותו למטוס אמריקאי הבלעדי היחיד.
הבעיה העיקרית עם הראפטור היא מחירו הגבוה. כל מטוס עולה כ-150 מיליון דולר, מה שהפך אותו לכלי נשק יקר מאוד. הקונגרס האמריקאי החליט לעצור את הייצור ב-2009 לאחר שיוצרו 195 מטוסים בסך הכל, מתוכם 187 מטוסי ייצור סדרתי ו-8 מטוסי פיתוח ובדיקה, שזה הרבה פחות מהמספר המקורי שתוכנן.
היום הראפטור משרת בבסיסים אמריקאיים ומבצע משימות בחצי הכדור המערבי ובמזרח התיכון. למרות שהוא כמעט ולא השתתף בקרבות אמיתיים, הוא נחשב לאמצעי הרתעה חזק מאוד ולסמל של העליונות האמריקאית בחלל האווירי.
מדהים במטוס הזה שהוא כה חמקני שכשהוא משתתף בתרגילי קרב מול מטוסים אחרים, עליו לשאת רפלקטור מיוחד כדי שהמטוסים האחרים יוכלו לראותו במכ"ם שלהם. ואגב, עם הזמן נוספו לו עצמו מכלי דלק חמקניים חיצוניים שהגדילו את טווח הטיסה שלו, מבלי לפגוע בחמקנות.
אנקדוטה נוספת מעניינת היא שבתחילת הפיתוח, המטוס היה כל כך מתקדם שהמהנדסים לא היו בטוחים איך יגיב הטייס לכל הטכנולוגיה החדשה. הם פיתחו סימולטור מיוחד שדימה בדיוק את הטיסה, אבל גילו שהטייסים שתרגלו בסימולטור הטיסו בצורה זהירה מדי את המטוס האמיתי, כי הם פשוט לא האמינו שהוא מסוגל לבצע תמרונים כל כך קיצוניים.
מטוס הקרב לוקהיד F22 רפטור (Lockheed Martin F-22 Raptor) הוא מטוס קרב הנחשב לסטנדרט עולמי בתחום החמקנות ולאחד ממטוסי הקרב המתקדמים ביותר בעולם. בזכות השילוב שלו בין מהירות, תמרון, חיישנים מתקדמים וחמקנות, הוא נחשב כמטוס מוביל ובעל יתרון המנצח בכל זירת קרב מודרנית, או במילים פשוטות הרפטור F22 הוא מטוס מצוין לתקיפה של מטרות קרקע, ביון ולוחמה אלקטרונית ובהחלט "אלוף העליונות האווירית" של מטוסי הקרב בעולם.
מדובר בנשק אווירי מהפכני המייצג את פסגת הטכנולוגיה האווירית האמריקאית. המטוס פותח בשנות ה-80 וה-90 כתגובה לחשש מפני מטוסי קרב סובייטיים מתקדמים, הוא נחשב למטוס הקרב הטוב ביותר בעולם.
הסוד של הראפטור טמון בשילוב יכולות שלא היו קיימות לפניו בשום מטוס יחיד. הוא מצליח להיות בלתי נראה לכמעט כל מכ"ם, לטוס במהירות על-קולית למרחקים ארוכים ולנווט בחלל האווירי בזריזות שמאפשרת לו לחמוק מכל טיל.
חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) כקבלן ראשי, בשיתוף עם בואינג (Boeing) שסיפקה את הכנפיים, גוף אחורי, אינטגרציה של האוויוניקה ומערכות הדרכה, השתמשה בחומרים מיוחדים ובצורות גיאומטריות מדויקות כדי לפזר את גלי הרדאר, מה שהופך את המטוס לכמעט בלתי נראה לאויב.
בעיצוב המטוס נכללו חומרים סופגי קרינה, מערכות להפחתת חתימה תרמית (זיהוי של חום המטוס על ידי האויב), להפחתת חתימה רדארית (זיהויו במסכי מכ"ם של האויב) וקווים זוויתיים. כדי להקטין את החתימה במכ"ם ובאינפרא-אדום משתמשים בהסתרת חימוש בתאים פנימיים ומנועים שהוחבאו היטב, זאת בזמן שהוסיפו לו עם הזמן מערכת IRST, שהוא חיישן אינפרא-אדום פסיבי המאפשר לו לגלות מטוסי אויב חמקניים באמצעות החתימה התרמית שלהם.
המנועים התאומים מדגם F119 של חברת פראט אנד ויטני (Pratt & Whitney) מייצרים כוח דחף אדיר שמאפשר לו להגיע למהירות של מאך 2.25 בלי להשתמש בבוסטרים וליכולת טיסה על-קולית ממושכת וללא מבער אחורי, בטווחים עצומים של כ-2,600 ק"מ (קילומטרים).
הטכנולוגיה הזו נקראת "סופר-קרוז" (Supercruise) והיא מעניקה למטוס יתרון עצום בקרבות אוויר. כשהטייס רוצה לתמרן בצורה קיצונית, הוא משתמש בטכנולוגיה המכונה "ווקטור דחף" (Thrust Vectoring) המאפשרת לו לכוון את זרם הגזים החמים למטה ולהעמיד את המטוס כמעט במקום, כשכל זה מתרחש באוויר.
הפיתוח של הראפטור החל ב-1981 כחלק מתוכנית שנקראת Advanced Tactical Fighter. לוקהיד מרטין התחרתה עם נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman), העיצוב הזוכה נחשף לראשונה ב-9 באפריל 1997 בטקס חגיגי. הטיסה הראשונה התבצעה ב-7 בספטמבר 1997 מדובינס איר רזרב בייס במריאטה, ג'ורג'יה, בהטסה של הטייס הראשי אלפרד "פול" מץ.
F-22 נכנס לשירות ב־2005 כשהמטוס הראשון נמסר לחיל האוויר האמריקאי בדצמבר של אותה שנה. אך המסע עד לשם היה רצוף בעיכובים וחריגות תקציב.
פרט מעניין הוא שהמטוס נקרא בתחילה F/A-22 כדי לשקף את יכולותיו הכפולות בקרבות אוויר-אוויר וקרבות אוויר-קרקע, אבל בשנת 2005 הוחלט לשנות את השם ל-F-22 כדי להדגיש את תפקידו העיקרי כמטוס קרב.
הקוקפיט של הראפטור מספק לטייס מידע חסר תקדים על סביבתו. מערכות האוויוניקה המתקדמות משלבות מידע מחיישנים שונים ומציגות למפעיל תמונת מצב מלאה של כל מה שקורה ברדיוס של מאות קילומטרים. הטייס יכול לגלות, לעקוב ולתקוף מטרות מרחוק, הרבה לפני שהן מבחינות בו.
הראפטור נושא את הנשק שלו במפרצים פנימיים כדי לשמור על הפרופיל החמקני שלו. הוא יכול לשאת שישה טילי אוויר-אוויר מסוג AIM-120 AMRAAM ושני טילי AIM-9 Sidewinder, בנוסף לתותח פנימי M61A2 בקליבר 20 מ"מ (מילימטר). למרות שהוא תוכנן בעיקר כמטוס קרב אוויר-אוויר, הוא מסוגל גם לתקוף מטרות קרקע בדיוק רב.
אחד הסודות המעניינים של הראפטור הוא שהוא כל כך מתקדם שהוא אסור בארצות הברית לייצוא. הקונגרס האמריקאי חוקק חוק מיוחד המונע מכירת המטוס לכל מדינה, אפילו לבעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב. עובדה זו הופכת אותו למטוס אמריקאי הבלעדי היחיד.
הבעיה העיקרית עם הראפטור היא מחירו הגבוה. כל מטוס עולה כ-150 מיליון דולר, מה שהפך אותו לכלי נשק יקר מאוד. הקונגרס האמריקאי החליט לעצור את הייצור ב-2009 לאחר שיוצרו 195 מטוסים בסך הכל, מתוכם 187 מטוסי ייצור סדרתי ו-8 מטוסי פיתוח ובדיקה, שזה הרבה פחות מהמספר המקורי שתוכנן.
היום הראפטור משרת בבסיסים אמריקאיים ומבצע משימות בחצי הכדור המערבי ובמזרח התיכון. למרות שהוא כמעט ולא השתתף בקרבות אמיתיים, הוא נחשב לאמצעי הרתעה חזק מאוד ולסמל של העליונות האמריקאית בחלל האווירי.
מדהים במטוס הזה שהוא כה חמקני שכשהוא משתתף בתרגילי קרב מול מטוסים אחרים, עליו לשאת רפלקטור מיוחד כדי שהמטוסים האחרים יוכלו לראותו במכ"ם שלהם. ואגב, עם הזמן נוספו לו עצמו מכלי דלק חמקניים חיצוניים שהגדילו את טווח הטיסה שלו, מבלי לפגוע בחמקנות.
אנקדוטה נוספת מעניינת היא שבתחילת הפיתוח, המטוס היה כל כך מתקדם שהמהנדסים לא היו בטוחים איך יגיב הטייס לכל הטכנולוגיה החדשה. הם פיתחו סימולטור מיוחד שדימה בדיוק את הטיסה, אבל גילו שהטייסים שתרגלו בסימולטור הטיסו בצורה זהירה מדי את המטוס האמיתי, כי הם פשוט לא האמינו שהוא מסוגל לבצע תמרונים כל כך קיצוניים.
