מהי הביצה ומי גדלים בה?
כל ציפור ועוף בעולם בוקעים מתוך ביצה. יש גודל שונה לביצים של עופות וציפורים שונים. גם רוב הזוחלים מטילים ביצים, כולל צבים, תנינים ומרבית הנחשים והלטאות, אם כי יש מינים שיולדים גורים חיים.
אם נשווה את הביצים של העוף הגדול ביותר לאלו של העוף הקטן ביותר נראה היטב את ההבדלים ביניהם. ביצה של יען (בת יענה) היא בגודל של כ-25 ביצי תרנגולת ויכולה לשקול עד 2 קילוגרם. ביצת הקוליברי הזעיר, לעומתה, היא בגודל של סוכריית ג'לי קטנה עד גרגר אורז ומשקלה יכול להיות עד פחות מגרם.
גם חרקים, עכבישים וחלזונות מתרבים באמצעות ביצים. יש גם שני סוגי יונקים יוצאי דופן, הפלטיפוס (Platypus) והאקידנה (Echidna), המטילים ביצים למרות היותם יונקים.
יונקים אחרים, לווייתנים, פילים ובני אדם, מתחילים גם הם מביצית שמופרית. אלא שהביצית אצלם נשארת בגוף האם. העובר גדל שם עם אספקת מזון דרך השיליה. הרעיון זהה במהותו, רק שהבית הנייד הפך למערכת פנימית.
חלק מהכרישים כמו כריש החתול הקטן-מנוקד (Catshark) מטילים ביצים עם קליפה עבה ומרקם דמוי עור. דו-חיים כמו צפרדעים וסלמנדרות מטילות ביצים רכות במים, אם כי לביצים שלהם אין את מעטה ההגנה הקשה שמאפיין את ביצי הציפורים והזוחלים.
כשהפלטיפוס התגלה לראשונה ב-1798 והגיע לאירופה, מדענים היו משוכנעים שמדובר בזיוף. הם חשבו שמישהו תפר שלד של ברווז לגוף של בונה. רק שנים מאוחר יותר הבינו שזה יצור אמיתי שמטיל ביצים ומניק את גוריו דרך בלוטות בעור במקום פטמות.
כי הביצה היא קפסולה מושלמת שאיפשרה לבעלי חיים להתרחק מהמים ולכבוש את היבשה. בתוך הקליפה מסתתר עולם שלם של מערכות תומכות חיים.
זה מתחיל מחלבון הביצה שמשמש כרית הגנה וכמאגר מים לעובר. החלמון מכיל את המזון בצפיפות גבוהה. קרום דק מפריד בין העובר לסביבה.
מבחינה הנדסית הקליפה עצמה היא פורצת דרך. מצד אחד היא חזקה מספיק כדי להגן על העובר, אבל מחאה בנקבוביות שמספיקות בכדי לאפשר לעובר לנשום חמצן שמגיע פנימה דרך אלפי נקבוביות זעירות בקליפה.
כל ציפור ועוף בעולם בוקעים מתוך ביצה. יש גודל שונה לביצים של עופות וציפורים שונים. גם רוב הזוחלים מטילים ביצים, כולל צבים, תנינים ומרבית הנחשים והלטאות, אם כי יש מינים שיולדים גורים חיים.
אם נשווה את הביצים של העוף הגדול ביותר לאלו של העוף הקטן ביותר נראה היטב את ההבדלים ביניהם. ביצה של יען (בת יענה) היא בגודל של כ-25 ביצי תרנגולת ויכולה לשקול עד 2 קילוגרם. ביצת הקוליברי הזעיר, לעומתה, היא בגודל של סוכריית ג'לי קטנה עד גרגר אורז ומשקלה יכול להיות עד פחות מגרם.
גם חרקים, עכבישים וחלזונות מתרבים באמצעות ביצים. יש גם שני סוגי יונקים יוצאי דופן, הפלטיפוס (Platypus) והאקידנה (Echidna), המטילים ביצים למרות היותם יונקים.
יונקים אחרים, לווייתנים, פילים ובני אדם, מתחילים גם הם מביצית שמופרית. אלא שהביצית אצלם נשארת בגוף האם. העובר גדל שם עם אספקת מזון דרך השיליה. הרעיון זהה במהותו, רק שהבית הנייד הפך למערכת פנימית.
חלק מהכרישים כמו כריש החתול הקטן-מנוקד (Catshark) מטילים ביצים עם קליפה עבה ומרקם דמוי עור. דו-חיים כמו צפרדעים וסלמנדרות מטילות ביצים רכות במים, אם כי לביצים שלהם אין את מעטה ההגנה הקשה שמאפיין את ביצי הציפורים והזוחלים.
כשהפלטיפוס התגלה לראשונה ב-1798 והגיע לאירופה, מדענים היו משוכנעים שמדובר בזיוף. הם חשבו שמישהו תפר שלד של ברווז לגוף של בונה. רק שנים מאוחר יותר הבינו שזה יצור אמיתי שמטיל ביצים ומניק את גוריו דרך בלוטות בעור במקום פטמות.
ההנדסה של הביצה
הביצה האמניוטית התפתחה לפני כ-320 מליון שנה והיא אחת ההמצאות המדהימות ביותר של האבולוציה.
כי הביצה היא קפסולה מושלמת שאיפשרה לבעלי חיים להתרחק מהמים ולכבוש את היבשה. בתוך הקליפה מסתתר עולם שלם של מערכות תומכות חיים.
זה מתחיל מחלבון הביצה שמשמש כרית הגנה וכמאגר מים לעובר. החלמון מכיל את המזון בצפיפות גבוהה. קרום דק מפריד בין העובר לסביבה.
מבחינה הנדסית הקליפה עצמה היא פורצת דרך. מצד אחד היא חזקה מספיק כדי להגן על העובר, אבל מחאה בנקבוביות שמספיקות בכדי לאפשר לעובר לנשום חמצן שמגיע פנימה דרך אלפי נקבוביות זעירות בקליפה.
