מה סיפורה של הציפור השחורה?
"הציפור השחורה" (SR-71 Blackbird) הוא מטוס ביון על-קולי שפותח על ידי חברת "לוקהיד" האמריקאית בתחילת המלחמה הקרה, פיתוח סודי לגמרי, של מה שיהפוך לסמל של מהירות, קידמה טכנולוגית ויופי. הוא פעל משנת 1964 ועד 1990 והיה המטוס החמקן האמריקאי הראשון בהיסטוריה.
כמטוס ביון, ריגול, שימשו מערכות המודיעין והצילום המתקדמות של "הציפור" לאיסוף של מודיעין חזותי חשוב. מצלמות אופטיות ומערכות מכ"ם משוכללות לתקופתן הפכו אותו למכונת הריגול הטובה ביותר בעולם.
אבל מהרגע הראשון היה "הציפור השחורה" גם המטוס המהיר בעולם ולא רק בין מטוסי הריגול. מאז ועד היום הוא טס במהירויות עצומות, שאין להן מתחרים. עד היום אין עדיין מטוס המאיים על מעמדו זה והוא מחזיק בשיא המהירות למטוס מאוייש: 3,529 קילומטרים לשעה. את טיסותיו הוא ביצע במהירות של מאך 3 ובמהירויות של 3,300 קילומטרים לשעה. עם מהירות של מאך 3 לא פלא שמעולם לא הופל מטוס SR71...
ואכן, הוא היה יחודי בתחומים נוספים. מנועיו האדירים וגוף המטוס שפותח מסגסוגת טיטניום שהגיבה באופן חכם לגבהים שונים, אפשרו לו להגיע גם לשיאי המהירות ולהתעלות על כל מקביליו, אך גם לטוס בקביעות בטיסות מגביהות טוס, שהגיעו לגובה של 24 קילומטרים, גובה האטמוספרה.
בעזרת שני מנועיו, שיכולים היו לדחוף אנייית נוסעים גדולה ללא בעיות, יכול היה "הציפור השחורה" לטוס לא רק במהירויות הללו, אלא גם לטווח טיסה של 6500 קילומטרים. גם מבנו הצר היקשה על היכולת להפילו ויכולת התדלוק האווירי שלו אפשרה לו להמשיך במשימות אוויר ללא הפסקה. אפילו הדלק שהניע את מנועיו היה יחודי ופוטנציאל האש שבו קטן משמעותית מדלק סילוני רגיל.
בשנות שירותו, מילא "הציפור השחורה" משימות ריגול מגוונות וסיפק לצבא ארצות הברית מודיעין איכותי חשוב, לפני מבצעים צבאיים ואחריהם. לאורך שנות פעילותו של המטוס שוגרו נגדו מאות טילים נגד מטוסים ונעשו ניסיונות רבים ליירטו. הם מעולם לא הוכתרו בהצלחה ואף "ציפור שחורה" לא הופל או נפגע כך!
רק מטוסי המיג הסובייטיים הם שהצליחו להינעל על מטוס הציפור המהירה והשחורה הזו. הם הביסו אותו בלי להפילו, בכך שהוכיחו שהם יכולים להפילו, על אף מהירותו המטורפת. כך יצא שגם אפשרויות ההפלה וגם העלויות המטורפות שלו הכריעו.
הציפור השחורה הוחלפה בלווייני הריגול - הזולים יותר, קלים לשיגור ומחוסנים מהפלות.
כך יצאה "הציפור השחורה" משימוש כבר בשנות ה-90. הצורך במטוס ביון מתקדם ועדכני הורגש זה מכבר. לוקהיד מרטין מפתחת כיום את מטוס הריגול העל-קולי SR-72, שאמור להגיע למהירות כפולה של 6 מאך, כ-7,300 קמ"ש. הוא מיועד להיות פעיל רק בסביבות שנת 2030, אם כי לעתים נראה שבעולם של לוויינים צבאיים מצויידים היטב ומטוסים רב-משימתיים הוא פשוט מיותר.
"הציפור השחורה" (SR-71 Blackbird) הוא מטוס ביון על-קולי שפותח על ידי חברת "לוקהיד" האמריקאית בתחילת המלחמה הקרה, פיתוח סודי לגמרי, של מה שיהפוך לסמל של מהירות, קידמה טכנולוגית ויופי. הוא פעל משנת 1964 ועד 1990 והיה המטוס החמקן האמריקאי הראשון בהיסטוריה.
כמטוס ביון, ריגול, שימשו מערכות המודיעין והצילום המתקדמות של "הציפור" לאיסוף של מודיעין חזותי חשוב. מצלמות אופטיות ומערכות מכ"ם משוכללות לתקופתן הפכו אותו למכונת הריגול הטובה ביותר בעולם.
אבל מהרגע הראשון היה "הציפור השחורה" גם המטוס המהיר בעולם ולא רק בין מטוסי הריגול. מאז ועד היום הוא טס במהירויות עצומות, שאין להן מתחרים. עד היום אין עדיין מטוס המאיים על מעמדו זה והוא מחזיק בשיא המהירות למטוס מאוייש: 3,529 קילומטרים לשעה. את טיסותיו הוא ביצע במהירות של מאך 3 ובמהירויות של 3,300 קילומטרים לשעה. עם מהירות של מאך 3 לא פלא שמעולם לא הופל מטוס SR71...
ואכן, הוא היה יחודי בתחומים נוספים. מנועיו האדירים וגוף המטוס שפותח מסגסוגת טיטניום שהגיבה באופן חכם לגבהים שונים, אפשרו לו להגיע גם לשיאי המהירות ולהתעלות על כל מקביליו, אך גם לטוס בקביעות בטיסות מגביהות טוס, שהגיעו לגובה של 24 קילומטרים, גובה האטמוספרה.
בעזרת שני מנועיו, שיכולים היו לדחוף אנייית נוסעים גדולה ללא בעיות, יכול היה "הציפור השחורה" לטוס לא רק במהירויות הללו, אלא גם לטווח טיסה של 6500 קילומטרים. גם מבנו הצר היקשה על היכולת להפילו ויכולת התדלוק האווירי שלו אפשרה לו להמשיך במשימות אוויר ללא הפסקה. אפילו הדלק שהניע את מנועיו היה יחודי ופוטנציאל האש שבו קטן משמעותית מדלק סילוני רגיל.
בשנות שירותו, מילא "הציפור השחורה" משימות ריגול מגוונות וסיפק לצבא ארצות הברית מודיעין איכותי חשוב, לפני מבצעים צבאיים ואחריהם. לאורך שנות פעילותו של המטוס שוגרו נגדו מאות טילים נגד מטוסים ונעשו ניסיונות רבים ליירטו. הם מעולם לא הוכתרו בהצלחה ואף "ציפור שחורה" לא הופל או נפגע כך!
רק מטוסי המיג הסובייטיים הם שהצליחו להינעל על מטוס הציפור המהירה והשחורה הזו. הם הביסו אותו בלי להפילו, בכך שהוכיחו שהם יכולים להפילו, על אף מהירותו המטורפת. כך יצא שגם אפשרויות ההפלה וגם העלויות המטורפות שלו הכריעו.
הציפור השחורה הוחלפה בלווייני הריגול - הזולים יותר, קלים לשיגור ומחוסנים מהפלות.
כך יצאה "הציפור השחורה" משימוש כבר בשנות ה-90. הצורך במטוס ביון מתקדם ועדכני הורגש זה מכבר. לוקהיד מרטין מפתחת כיום את מטוס הריגול העל-קולי SR-72, שאמור להגיע למהירות כפולה של 6 מאך, כ-7,300 קמ"ש. הוא מיועד להיות פעיל רק בסביבות שנת 2030, אם כי לעתים נראה שבעולם של לוויינים צבאיים מצויידים היטב ומטוסים רב-משימתיים הוא פשוט מיותר.
