מהם החטיפים?
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית פירמידת המזון.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית פירמידת המזון.
היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
