מהו פרי התמר?
התמרים (Dates) הם גידול חקלאי המאפיין אזורים של אקלים חמים, יבש ואף מדברי, כמו אלה של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
עץ התמר עצמו הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק אנרגיה מיידית לאוכל אותו, התמר הוא פרי משביע מאוד שאוכלים כבר אלפי שנים באזורים יבשים, חמים ומדבריים, בעיקר של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
את התמרים (Dates) אוכלים יבשים או לחים, בהתאם לזן. טעמם מאוד מתוק ויש להם צורה מאורכת. את פירות עץ התמר הגבוה אוספים בתקופת "גדיד תמרים". זהו שמו של קטיף פירות התמר.
התמר בצורתו הטבעית הוא בריא ועד שלושה תמרים ביום זה מצוין לגוף. שילוב של תמרים עם אגוזים, כמו אגוזי מלך, פקאן או שקדים - גם טעימים להפליא וגם מסייעים לתחושת שובע וממתנים את הזינוק באינסולין.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
בשלבי התפתחותו עובר פרי התמר ממצב של לחות בשרנית להתייבשות וההצטמקות, ממש כמונו, היונקים, שעוברים בחיי אדם מפעוט לילד, נערוּת בגרות וזיקנה.
יש זנים לחים של תמרים (ברהי, חיאני) ויש את היבשים (זהידי, זאחלווי, חלאווי, חדראווי, דקל נוּר, מג'הוּל, ועוד). הם נבדלים בטעם, בצורה ובחיי המדף, אך מתפתחים במסלול זהה - מתחילים במצב בוסר, משם למצב בוחל, כלומר לח ולבסוף צמל, המצב היבש של התמר.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
התמרים (Dates) הם גידול חקלאי המאפיין אזורים של אקלים חמים, יבש ואף מדברי, כמו אלה של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
עץ התמר עצמו הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק אנרגיה מיידית לאוכל אותו, התמר הוא פרי משביע מאוד שאוכלים כבר אלפי שנים באזורים יבשים, חמים ומדבריים, בעיקר של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
את התמרים (Dates) אוכלים יבשים או לחים, בהתאם לזן. טעמם מאוד מתוק ויש להם צורה מאורכת. את פירות עץ התמר הגבוה אוספים בתקופת "גדיד תמרים". זהו שמו של קטיף פירות התמר.
התמר בצורתו הטבעית הוא בריא ועד שלושה תמרים ביום זה מצוין לגוף. שילוב של תמרים עם אגוזים, כמו אגוזי מלך, פקאן או שקדים - גם טעימים להפליא וגם מסייעים לתחושת שובע וממתנים את הזינוק באינסולין.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
בוטניקה
בוטנית, טיפוס הפרי הוא ענבה, המאופיין בזרע אחד בתוכו. התמר עצמו הוא עץ דו-בֵּיתי, מה שאומר שיש עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שיניבו את הפירות.
בשלבי התפתחותו עובר פרי התמר ממצב של לחות בשרנית להתייבשות וההצטמקות, ממש כמונו, היונקים, שעוברים בחיי אדם מפעוט לילד, נערוּת בגרות וזיקנה.
יש זנים לחים של תמרים (ברהי, חיאני) ויש את היבשים (זהידי, זאחלווי, חלאווי, חדראווי, דקל נוּר, מג'הוּל, ועוד). הם נבדלים בטעם, בצורה ובחיי המדף, אך מתפתחים במסלול זהה - מתחילים במצב בוסר, משם למצב בוחל, כלומר לח ולבסוף צמל, המצב היבש של התמר.
בריאות
לתמר גם תפקידים שונים ברפואה העממית העתיקה. באכילת פרי התמר נהגו לטפל למשל באנמיה וחז"ל כתבו שהתמר המשביע גם נחשב כפרי משלשל ומחזק עבור הגוף.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
