מהו סיפורו של התמר העברי?
גם אם אינם נמנים במפורש על שבעת המינים, נראה שאין כמו התמרים (Dates) המתוקים ועץ תָּמָר שעליו הם גדלים, כדי שהוא ייחשב לאחד משבעת מיני הפירות החשובים ביותר של ארץ ישראל.
ארץ ישראל ועץ התמר, שבמקרא נקרא גם תומר (מנוקד: תֹּמֶר), קשורים היטב. לרבים נראה שאין עץ ארץ ישראלי יותר מהעץ הזה.
כבר בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל והעם היהודי שבה. הוכחה מסוימת נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, כשלרגל דיכוי המרד היהודי הם הוציאו מטבע ושמו "יהודה שבויה". על המטבע מופיעה אישה יהודיה, כשהיא אבלה וישובה תחת עץ תמר ולידה עומד חייל רומי זקוף ובידו רומח.
לאורך ימי קדם העידו היסטוריונים ונוסעים יהודים, רומים, יוונים, פרסים ובהמשך גם ערבים מוסלמים וצליינים במסעי הצלב, על איכותם המעולה של התמרים ביערות של בקעת בית-שאן ועין-גדי.
ואם נשוב לרגע למקורות, אף שהתמר לא נמנה על שבעת המינים, רבים מהפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש", השביעי מתוך שבעת המינים, כדבש תמרים.
לקראת סוף ימי הביניים הלכו ונכחדו התמרים מבקעת הירדן ובקעת כִּנרות. בשנת 1521 מופיע האִזכור האחרון שלהם באיגרת ששולח רבי משה באסולה מאַנקונה ובה הוא מספר על "הרבה אילנות של תמרים" סביב העיר טבריה.
ב-1924 מתקיים שיאו של מאמץ לחדש את התמר בארץ ישראל. משלחת של מחלקת ההתיישבות בהסתדרות הציונית מביאה לארץ חוטרי תמרים ממצרים עילית ומהדלתה של הנילוס. החוטרים שהובאו משם יישתלו במטעים של ישובים שונים, בתוכם קבוצת כינרת, דגניה, עין-חרוד ונהלל, לצד ראשון-לציון ורחובות וכצפוי - לא כולם נקלטו.
חוטרים רבים של זני תמרים משובחים הבריח מעיראק במסעותיו חבר קבוצת כינרת ששמו בנציון ישראלי. בלטו מביניהם התמר הצהוב מזן ברהי, התמר האדום והלח מזן חיאני ולהיט המכירות של ימינו - המג'הול הגדול והיבש.
בשנת 2005 הצליחו להנביט בישראל גלעין תמר שהתגלה בחפירות במצדה, ככל הנראה מזן נכחד שקיבל את השם "תמר מדבר יהודה". לאחר שנטעו בעציץ את זרע התמר העתיק ביותר שהונבט בעולם, גידלו אותו לאורך כמה שנים ואז העבירו את העץ הקטן ונטעו אותו בקיבוץ קטורה שבערבה.
בימינו ישנם בישראל מטעי תמרים גדולים בקיבוצי ויישובי הערבה, בעמק בית שאן ובבקעת הירדן. תמר מג'הול המבוקש והאהוב בעולם גדל, בעיקר ליצוא, במטעי ענק הפרושים לאורך השבר הסורי-אפריקני - מבקעת כנרות שבצפון, אל בקעת הירדן שבמרכז ועד לערבה שבדרום הארץ.
עונת הגדיד המאתגרת של החקלאים בישראל נמשכת כחודשיים ונופלת על אוגוסט וספטמבר - חודשי הקיץ החמים ביותר בשנה. דווקא בחודשים הלוהטים הללו אוספים המגדלים את התמרים.
גם אם אינם נמנים במפורש על שבעת המינים, נראה שאין כמו התמרים (Dates) המתוקים ועץ תָּמָר שעליו הם גדלים, כדי שהוא ייחשב לאחד משבעת מיני הפירות החשובים ביותר של ארץ ישראל.
ארץ ישראל ועץ התמר, שבמקרא נקרא גם תומר (מנוקד: תֹּמֶר), קשורים היטב. לרבים נראה שאין עץ ארץ ישראלי יותר מהעץ הזה.
כבר בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל והעם היהודי שבה. הוכחה מסוימת נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, כשלרגל דיכוי המרד היהודי הם הוציאו מטבע ושמו "יהודה שבויה". על המטבע מופיעה אישה יהודיה, כשהיא אבלה וישובה תחת עץ תמר ולידה עומד חייל רומי זקוף ובידו רומח.
לאורך ימי קדם העידו היסטוריונים ונוסעים יהודים, רומים, יוונים, פרסים ובהמשך גם ערבים מוסלמים וצליינים במסעי הצלב, על איכותם המעולה של התמרים ביערות של בקעת בית-שאן ועין-גדי.
ואם נשוב לרגע למקורות, אף שהתמר לא נמנה על שבעת המינים, רבים מהפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש", השביעי מתוך שבעת המינים, כדבש תמרים.
לקראת סוף ימי הביניים הלכו ונכחדו התמרים מבקעת הירדן ובקעת כִּנרות. בשנת 1521 מופיע האִזכור האחרון שלהם באיגרת ששולח רבי משה באסולה מאַנקונה ובה הוא מספר על "הרבה אילנות של תמרים" סביב העיר טבריה.
ב-1924 מתקיים שיאו של מאמץ לחדש את התמר בארץ ישראל. משלחת של מחלקת ההתיישבות בהסתדרות הציונית מביאה לארץ חוטרי תמרים ממצרים עילית ומהדלתה של הנילוס. החוטרים שהובאו משם יישתלו במטעים של ישובים שונים, בתוכם קבוצת כינרת, דגניה, עין-חרוד ונהלל, לצד ראשון-לציון ורחובות וכצפוי - לא כולם נקלטו.
חוטרים רבים של זני תמרים משובחים הבריח מעיראק במסעותיו חבר קבוצת כינרת ששמו בנציון ישראלי. בלטו מביניהם התמר הצהוב מזן ברהי, התמר האדום והלח מזן חיאני ולהיט המכירות של ימינו - המג'הול הגדול והיבש.
בשנת 2005 הצליחו להנביט בישראל גלעין תמר שהתגלה בחפירות במצדה, ככל הנראה מזן נכחד שקיבל את השם "תמר מדבר יהודה". לאחר שנטעו בעציץ את זרע התמר העתיק ביותר שהונבט בעולם, גידלו אותו לאורך כמה שנים ואז העבירו את העץ הקטן ונטעו אותו בקיבוץ קטורה שבערבה.
בימינו ישנם בישראל מטעי תמרים גדולים בקיבוצי ויישובי הערבה, בעמק בית שאן ובבקעת הירדן. תמר מג'הול המבוקש והאהוב בעולם גדל, בעיקר ליצוא, במטעי ענק הפרושים לאורך השבר הסורי-אפריקני - מבקעת כנרות שבצפון, אל בקעת הירדן שבמרכז ועד לערבה שבדרום הארץ.
עונת הגדיד המאתגרת של החקלאים בישראל נמשכת כחודשיים ונופלת על אוגוסט וספטמבר - חודשי הקיץ החמים ביותר בשנה. דווקא בחודשים הלוהטים הללו אוספים המגדלים את התמרים.
