מיהן חיות הים?
בעלי החיים הימיים הם קבוצה עצומה ומגוונת מאוד של בעלי חיים, הכוללת חיות ימיות, אורגניזמים שחיים בים ויצורים כמעט מכל ענפי עולם החי.
השוני ביניהם רב. הם כוללים מהפלנקטון הזעיר ועד הלוויתנים הענקיים. יש מהם המורכבים מגוף רך לחלוטין. אחרים בעלי שלד מורכב ומערכות עיכול, עצבים ורבייה מתקדמות.
חסרי החוליות הימיים (Marine Invertebrates) מהווים את רוב המגוון הביולוגי באוקיינוס. קבוצה זו כוללת את הצורבים (Cnidaria), כמו מדוזות ואלמוגים, את הרכיכות (Mollusca), כמו תמנונים וצדפות, את הסרטנאים (Crustacea), שבהם נכללים סרטנים ולובסטרים. לרובם אין שלד פנימי. במקומו יש להם שלד חיצוני קשיח, כמו אצל הסרטנאים, או גוף רך לגמרי, כמו אצל המדוזות.
דוגמה יוצאת דופן של בעל חיים ימי היא המדוזה הנקראת בת האלמוות (Turritopsis dohrnii). בתנאי מצוקה היא מסוגלת להפוך את תאיה בחזרה לשלב התפתחותי מוקדם יותר ובכך להתחיל את מחזור חייה מחדש.
הדגים (Fish) הם קבוצת החולייתנים הגדולה ביותר בים. הם נושמים באמצעות זימים (Gills), איברים המאפשרים נשימה, חילוף גזים ישירות מהמים. רובם בעלי גוף מכוסה קשקשים. שחייתם מתאפשרת בזכות תנועת הזנב ופרישת הסנפירים.
יש דגים החיים בעומק של מעל 1,000 מטרים, שם הלחץ עצום והאור כמעט נעדר לחלוטין. חלקם פיתחו יכולת ביולומינסנציה (Bioluminescence), כלומר הפקת אור עצמית, כדי למשוך טרף או בני זוג בחשכה.
היונקים הימיים (Marine Mammals), כמו לוויתנים, דולפינים וכלבי ים, הם קבוצה ייחודית, משום שבניגוד לרוב בעלי החיים הימיים הם נושמים אוויר. הם חייבים לעלות מדי פעם אל פני המים כדי לנשום, גם אם הם מבלים את רוב חייהם בעומק הים.
לוויתן-המקור המצוי (Cuvier's Beaked Whale), למשל, מסוגל לצלול לעומק הקרוב ל-3,000 מטרים ולהחזיק את נשימתו למעלה משעתיים, שיא החזקת נשימה בקרב כל היונקים. רבים מהיונקים הימיים מפתחים שכבת שומן עבה, הנקראת בלובר (Blubber) ומסייעת להם לשמור על חום הגוף במים הקרים.
זוחלים ימיים (Marine Reptiles), כמו צבי ים ונחשי ים, הם דוגמה נוספת להסתגלות מרשימה. הם נושמים אוויר בדומה ליונקים, אך אינם שומרים על טמפרטורת גוף קבועה. לכן הם תלויים בטמפרטורת המים הסובבת אותם.
מה שמאחד את כל הקבוצות הללו הוא הצורך להתמודד עם תנאים שאינם קיימים ביבשה. לחץ המים גובר עם העומק. המליחות משפיעה על איזון הנוזלים בגוף. גם הצורך לנוע ביעילות בסביבה צפופה בהרבה מאוויר.
בעלי חיים ימיים רבים אף פיתחו באבולוציה מנגנון להסדרת מלחים בגוף, הנקרא אוסמורגולציה (Osmoregulation) ומאפשר להם לשמור על ריכוז המלחים הפנימי שלהם יציב, גם כשריכוז המלח בסביבה משתנה מאוד.
המגוון העצום הזה נובע מכך שהחיים בים החלו הרבה לפני שבעלי החיים עברו ליבשה. האוקיינוס גם מציע מגוון עצום של בתי גידול, מהחופים הרדודים ועד למעמקי האוקיינוס.
הכירו רבים מיצורי הים בתגית בעלי חיים ימיים.
בעלי החיים הימיים הם קבוצה עצומה ומגוונת מאוד של בעלי חיים, הכוללת חיות ימיות, אורגניזמים שחיים בים ויצורים כמעט מכל ענפי עולם החי.
השוני ביניהם רב. הם כוללים מהפלנקטון הזעיר ועד הלוויתנים הענקיים. יש מהם המורכבים מגוף רך לחלוטין. אחרים בעלי שלד מורכב ומערכות עיכול, עצבים ורבייה מתקדמות.
חסרי החוליות הימיים (Marine Invertebrates) מהווים את רוב המגוון הביולוגי באוקיינוס. קבוצה זו כוללת את הצורבים (Cnidaria), כמו מדוזות ואלמוגים, את הרכיכות (Mollusca), כמו תמנונים וצדפות, את הסרטנאים (Crustacea), שבהם נכללים סרטנים ולובסטרים. לרובם אין שלד פנימי. במקומו יש להם שלד חיצוני קשיח, כמו אצל הסרטנאים, או גוף רך לגמרי, כמו אצל המדוזות.
דוגמה יוצאת דופן של בעל חיים ימי היא המדוזה הנקראת בת האלמוות (Turritopsis dohrnii). בתנאי מצוקה היא מסוגלת להפוך את תאיה בחזרה לשלב התפתחותי מוקדם יותר ובכך להתחיל את מחזור חייה מחדש.
הדגים (Fish) הם קבוצת החולייתנים הגדולה ביותר בים. הם נושמים באמצעות זימים (Gills), איברים המאפשרים נשימה, חילוף גזים ישירות מהמים. רובם בעלי גוף מכוסה קשקשים. שחייתם מתאפשרת בזכות תנועת הזנב ופרישת הסנפירים.
יש דגים החיים בעומק של מעל 1,000 מטרים, שם הלחץ עצום והאור כמעט נעדר לחלוטין. חלקם פיתחו יכולת ביולומינסנציה (Bioluminescence), כלומר הפקת אור עצמית, כדי למשוך טרף או בני זוג בחשכה.
היונקים הימיים (Marine Mammals), כמו לוויתנים, דולפינים וכלבי ים, הם קבוצה ייחודית, משום שבניגוד לרוב בעלי החיים הימיים הם נושמים אוויר. הם חייבים לעלות מדי פעם אל פני המים כדי לנשום, גם אם הם מבלים את רוב חייהם בעומק הים.
לוויתן-המקור המצוי (Cuvier's Beaked Whale), למשל, מסוגל לצלול לעומק הקרוב ל-3,000 מטרים ולהחזיק את נשימתו למעלה משעתיים, שיא החזקת נשימה בקרב כל היונקים. רבים מהיונקים הימיים מפתחים שכבת שומן עבה, הנקראת בלובר (Blubber) ומסייעת להם לשמור על חום הגוף במים הקרים.
זוחלים ימיים (Marine Reptiles), כמו צבי ים ונחשי ים, הם דוגמה נוספת להסתגלות מרשימה. הם נושמים אוויר בדומה ליונקים, אך אינם שומרים על טמפרטורת גוף קבועה. לכן הם תלויים בטמפרטורת המים הסובבת אותם.
מה שמאחד את כל הקבוצות הללו הוא הצורך להתמודד עם תנאים שאינם קיימים ביבשה. לחץ המים גובר עם העומק. המליחות משפיעה על איזון הנוזלים בגוף. גם הצורך לנוע ביעילות בסביבה צפופה בהרבה מאוויר.
בעלי חיים ימיים רבים אף פיתחו באבולוציה מנגנון להסדרת מלחים בגוף, הנקרא אוסמורגולציה (Osmoregulation) ומאפשר להם לשמור על ריכוז המלחים הפנימי שלהם יציב, גם כשריכוז המלח בסביבה משתנה מאוד.
המגוון העצום הזה נובע מכך שהחיים בים החלו הרבה לפני שבעלי החיים עברו ליבשה. האוקיינוס גם מציע מגוון עצום של בתי גידול, מהחופים הרדודים ועד למעמקי האוקיינוס.
הכירו רבים מיצורי הים בתגית בעלי חיים ימיים.
