מה זו גאוגרפיה ומי המציא את מדע כדור הארץ?
אם תהיתם מי החליט שהמילה "גאוגרפיה" תתאר את מדע כדור הארץ הרי שהתשובה נמצאת ככל הנראה בספריית אלכסנדריה שבמצרים, במאה ה-3 לפני הספירה, אצל מלומד יווני בשם ארטוסתנס (Eratosthenes).
הוא הראשון שהרכיב את המונח משתי מילים יווניות פשוטות: geo שפירושה ארץ, ו-graphia שפירושה כתיבה או תיאור. בקיצור, תיאור הארץ.
מאז עוסק מדע הגאוגרפיה בתיאור כדור הארץ, בחקר המרחב הפיזי, בתופעות טבע ובהתיישבות האנושית שבו.
אבל ארטוסתנס לא הסתפק במתן שם לתחום המדעי הזה. בתור הספרן הראשי של הספרייה המפורסמת, הוא החליט לבצע ניסוי מרתק. הוא שמע שבצהריים של יום קיץ מסוים בעיר סיינה (Syene, היום אסואן שבמצרים) השמש זורחת ישירות ואפילו לא יוצרת צללים בבארות עמוקות.
באותו יום ושעה באלכסנדריה, הוא מדד את זווית הצל של עמוד ומצא שהיא כ-7.2 מעלות, שזה בדיוק 1/50 ממעגל שלם. הוא הכפיל את המרחק בין שתי הערים ב-50, וקיבל את היקף כדור הארץ - בדיוק מדהים לאותה תקופה, של - כ-250,000 סטדיות. כשמתרגמים את שלו למדידות מודרניות, התוצאה קרובה להפליא למציאות.
בנוסף, האיש גם יצר את אחת המפות הראשונות של העולם הידוע, שחילקה את כדור הארץ לאזורי אקלים שונים.
המדע הגאוגרפי מתפתח אז בעיקר ביוון העתיקה ובמרכזים ההלניסטיים, כשאלכסנדריה היא הלב הפועם של החשיבה המדעית באותם ימים.
אמנם תרבויות קדומות כמו הבבלים, המצרים והסינים כבר עסקו במיפוי ובתיאור נהרות, אבל היוונים הפכו את העיסוק הזה למדע של ממש, עם שיטות מחקר ודיסציפלינה שיטתית הכוללת תצפיות, מדידות וניתוח.
כבר אז תיארו מלומדים שונים, הזכור מביניהם הוא הרודוטוס (Herodotus), עמים ואזורים רבים במסעותיהם. תלמי (Ptolemy) יצר במאה ה-2 לספירה מערכת קואורדינטות גיאוגרפית שתתרום ותשפיע על המיפוי למשך מאות שנים קדימה.
בימינו מתפצלת הגאוגרפיה לשני ענפים גדולים. הגאוגרפיה הפיזית חוקרת תופעות טבע כמו אקלים, קרקע, הידרולוגיה וגיאומורפולוגיה, בעוד שהגאוגרפיה האנושית בוחנת את האינטראקציה בין בני אדם לסביבתם, כלומר איך בני אדם מתיישבים ומשתלבים בה, ביחד עם דפוסי התיישבות, עיור, כלכלה ותרבות.
המדע המודרני משתמש בלוויינים, תצלומי אוויר ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), אך השאלות הבסיסיות לא השתנו במיוחד מאז ארטוסתנס: איפה, מדוע ומה המשמעות של המקום בחיינו.
אם תהיתם מי החליט שהמילה "גאוגרפיה" תתאר את מדע כדור הארץ הרי שהתשובה נמצאת ככל הנראה בספריית אלכסנדריה שבמצרים, במאה ה-3 לפני הספירה, אצל מלומד יווני בשם ארטוסתנס (Eratosthenes).
הוא הראשון שהרכיב את המונח משתי מילים יווניות פשוטות: geo שפירושה ארץ, ו-graphia שפירושה כתיבה או תיאור. בקיצור, תיאור הארץ.
מאז עוסק מדע הגאוגרפיה בתיאור כדור הארץ, בחקר המרחב הפיזי, בתופעות טבע ובהתיישבות האנושית שבו.
אבל ארטוסתנס לא הסתפק במתן שם לתחום המדעי הזה. בתור הספרן הראשי של הספרייה המפורסמת, הוא החליט לבצע ניסוי מרתק. הוא שמע שבצהריים של יום קיץ מסוים בעיר סיינה (Syene, היום אסואן שבמצרים) השמש זורחת ישירות ואפילו לא יוצרת צללים בבארות עמוקות.
באותו יום ושעה באלכסנדריה, הוא מדד את זווית הצל של עמוד ומצא שהיא כ-7.2 מעלות, שזה בדיוק 1/50 ממעגל שלם. הוא הכפיל את המרחק בין שתי הערים ב-50, וקיבל את היקף כדור הארץ - בדיוק מדהים לאותה תקופה, של - כ-250,000 סטדיות. כשמתרגמים את שלו למדידות מודרניות, התוצאה קרובה להפליא למציאות.
בנוסף, האיש גם יצר את אחת המפות הראשונות של העולם הידוע, שחילקה את כדור הארץ לאזורי אקלים שונים.
המדע הגאוגרפי מתפתח אז בעיקר ביוון העתיקה ובמרכזים ההלניסטיים, כשאלכסנדריה היא הלב הפועם של החשיבה המדעית באותם ימים.
אמנם תרבויות קדומות כמו הבבלים, המצרים והסינים כבר עסקו במיפוי ובתיאור נהרות, אבל היוונים הפכו את העיסוק הזה למדע של ממש, עם שיטות מחקר ודיסציפלינה שיטתית הכוללת תצפיות, מדידות וניתוח.
כבר אז תיארו מלומדים שונים, הזכור מביניהם הוא הרודוטוס (Herodotus), עמים ואזורים רבים במסעותיהם. תלמי (Ptolemy) יצר במאה ה-2 לספירה מערכת קואורדינטות גיאוגרפית שתתרום ותשפיע על המיפוי למשך מאות שנים קדימה.
בימינו מתפצלת הגאוגרפיה לשני ענפים גדולים. הגאוגרפיה הפיזית חוקרת תופעות טבע כמו אקלים, קרקע, הידרולוגיה וגיאומורפולוגיה, בעוד שהגאוגרפיה האנושית בוחנת את האינטראקציה בין בני אדם לסביבתם, כלומר איך בני אדם מתיישבים ומשתלבים בה, ביחד עם דפוסי התיישבות, עיור, כלכלה ותרבות.
המדע המודרני משתמש בלוויינים, תצלומי אוויר ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), אך השאלות הבסיסיות לא השתנו במיוחד מאז ארטוסתנס: איפה, מדוע ומה המשמעות של המקום בחיינו.
